בלוג על משחקי וידאו ועל נושאים קשורים (כמו מגזינים ומרצ'נדייז), לכל מי שאוהב את התחום, ומוכן להתייחס ברצינות לתחביב ולאהבה הזאת.
נכון שיש היום לא מעט אתרים ובלוגים אחרים שמסקרים, ובעברית, את עולם משחקי הוידאו, אבל האתר הזה מנסה להתייחד בביקורתיות, תחקיר מעמיק, שפה לא מתיילדת, וזווית אישית רחבה, המתבססת על השנים הארוכות שאני מפתחת את התחביב שלי, ועל האוסף הלא קטן של ציוד ומשחקים שצברתי (ולא, באמת שאין לי יותר מדי משחקים…). בלי פרסומות או שיתופי פעולה מסחריים, ועם ניסיון להביא סיקורים וניתוחים הכי מהר ובזמן אמת (דוגמת הסיקור של E3 ושל בליזקון), ולהתייחס גם לקונסולות ולמשחקים הקלאסיים.
וכן, אני גם אשה (למרות שבהחלט הגיע הזמן שזה יפסיק להחשב למשהו מיוחד).
קצת עלי
את האהבה למשחקי וידאו פיתחתי עוד בראשית שנות ה-80 (כן, אני כבר לא בת 20 ומשהו), בימי מכונות הארקייד שהוצבו במתחמי "סמי-בורקס", והפריחה של קונסולות הוידאו הביתיות.
מכונת משחקי הוידאו הראשונה שהיתה לי בבית (אז קראו לזה "משחק טלויזיה"), היתה מכשיר עץ ומתכת מגושם מתוצרת "סילורה", עם שישה משחקי שחור-לבן בסגנון פונג. אבל ההתמכרות האמיתית (לא רק שלי, גם של אמא), היתה כמובן לאטארי (קונסולה שעד היום, אגב, יוצאים לה משחקים חדשים).
בשנים הארוכות שחלפו מאז, שיחקתי בעיקר במחשבים (כל סוגי המחשבים שהצלחתי לשים עליהם את היד – מהמחשבים האישיים עם האחד Kb זיכרון ועד מכשירי ה-Mainframe הענקיים והמגושמים שבאוניברסיטה ואפילו – אל תגלו – בבית החולים המקומי), ורק בימיה האחרונים של ה-PlayStation 2 חזרתי בהתלהבות לעולם הקונסולות. התלהבות, שהובילה אותי לא רק לאסוף את קונסולות הדור הנוכחי (הנחשב לדור השביעי של משחקי הוידאו) אלא להתאמץ ולהשיג גם את מכשירי הדורות הקודמים וביניהם האטארי, הסגה מאסטר סיסטם, הסופר נינטנדו, והנינטנדו 64.
אפילו שהז'אנר שאני הכי אוהבת הם משחקי התפקידים וההרפתקאות (שריד אולי לימי ה-AD&D שלי), נושא לו אני מקדישה גם בלוג נפרד, אני משחקת כמעט בהכל – ממשחקי יריות בגוף ראשון מסוגם של Bioshock, Half Life 2 ו-Halo 3, דרך משחקי פעולה דוגמת Uncharted, Assasin's Creed ו-No More Heroes ומשחקי קרבות מסוגם של Tekken, ועד משחקי אסטרטגיה, התגנבות וחשיבה ו"משחקי-מסיבות" כמו SingStar. ובכל זאת, ללא ספק, כמות השעות הגדולה ביותר שהשקעתי ואני משקיעה, מוקדשת ל-World of Warcraft ול-Final Fantasy ודומיהם.
חוץ מלשחק במשחקים עצמם, לבד ועם חברים, אני גם אוהבת לקרוא על הנושא באינטרנט ובמגזינים, ללמוד את הצד הטכני והתכנותי שלו (עבדתי בתכנות בעברי), וגם, כפי שהבנתם כבר – לכתוב על כל זה. מקווה שתהנו.
רשימת טורים נבחרים (למי שמבקר באתר פעם ראשונה או לא באופן קבוע).
ואם אתם רוצים להשאר מעודכנים:

ידיעות מהאתר
עקבו אחרי ב-Twitter
ואפשר כמובן לשלוח גם דוא"ל: MirnKaya@gmail.com



תעשי לי ילד!
סופסוף ייצוג נשי בעולם המוזר הזה…
אני ממש מתרשם
צריך יותר כמוך!
[...] GamesGirl הוא בלוג משחקים לא טיפוסי, בכך שהכותבת שלו גם אישה, גם בהחלט מעל גיל 21 וגם לא מזדהה. הבלוג עוסק בזוית האישית ותובנותיה אל מול עולם משחקי הקוסולות (וגם WOW). [...]
אני מכיר הרבה בנות שמשחקות משחקי מחשב וקונסלות בסגנון wii אבל הם במקביל גם מתביישות הסיבה אינה מובנת לי אבל שהגעתי לבלוג שלך שכתוב בצורה מעניינת וגם מביא את הזווית האישית שלך בתחום זה שמח אותי שיש גם בישראל בנות שכמו שקודמי אמרו כנראה מעל גיל 21 ושגם מוצאות זמן בחיי היום יום העמוסים זמן לשלב את האהבה למשחקי מחשב ול-WoW כמובן.
אז אני מחכה לקרוא עוד את הפוסטים שכוללים עידכונים ודעות אישיות כי זה מעניין וחשוב.
כמו קודמי אני ממש מתרשם סוף סוף זווית נשית.
צריך יותר נשים כמוך!!!!
(:
אין כמוך! כל הכבוד!
מדהים! חבל שאין הרבה כמוך !
נעים להתקל בעוד שריד מאובן כמוני (ולא משנה אם גבר או אשה) – שעדיין זוכרת מחשבים עם 1Kb, ו"משחקי טלויזיה" כמו אטארי, סגה ו"קופסת הפונג שקונים בחלקים ואבא מרכיב לבד עם מברג ומלחם" – תודה באמת, השלמת לי חור קטן בזכרון, גם לי היתה הקופסה הזו מעץ, רק שלא זכרתי מי היצרן.
בכל מקרה, אחלה בלוג, עלי והצליחי, מכוון תחנה בטרנזיסטור שבווקמן, מכניס קסטה לוידאו ושותה זיפ לכבודך.
איך זה שאצלי אין בנות כמוך למה אלוהים למה בנות ששומעות דיכאון!!!!!