טור אורח מאת חברתי ליטל וינבאום.
מעולם לא היתה לי חברה מהסוג שכתבו עליו במעריב לנוער. יפהפיה שכמו נוצרה לקבל את כל תשומת הלב והחיזורים, ולגרום לך להרגיש קטנה ומכוערת בהשוואה. נסיכה מושלמת ומפונקת, שבצילה לעולם לא תרגישי בטוחה בעצמך.
קראתי על חברות מהסוג הזה, אבל הן תמיד נשמעו לי כמו יצורים מיתיים מופרכים שלעולם לא אפגוש במציאות. היה לי ברור שלא אחווה זוועות כאלה על בשרי. הכל השתנה ביום בו דמות ה-warlock שלי ב- World of Warcraft הגיעה לרמה 20.
שמחה ונלהבת קיפצתי מתוך מרתפי Stormwind החבויים ולצידי בת הלוויה החדשה שלי, דיסילה, הסקיובוס (Succubus).
כבר לא יכולתי לחכות לבדוק את יכולותיה החדשות, ואת דינמיקת העבודה איתה. למי שלא מכירים, הסקיובוס היא בת לוויה ממוחשבת (Minion), בה אפשר להעזר בקרבות.
באותם ימים תמימים וראשוניים של WOW עוד אהבתי לעבוד בקבוצות. טרם מאסתי בשחקנים שמשגרים את עצמם מחוץ למבוך ברגע שהשיגו את החפץ שרצו, בשחקנים שמחרחרים מלחמה עם עשר מפלצות ואז מקללים את שאר החבורה כשהם מתים, ובשחקנים שמפתחים מריבות קטנוניות על למי יש ציוד טוב יותר ל – PvP בזמן שאוכל את החבורה בוס.
לכן נמלאתי שמחה כשראיתי גמד חביב ממהר לעברי, ללא ספק על מנת להזמין אותי לחבורה. אעזור לו להרוג מה שהוא מנסה להרוג, החלטתי, ובאותה הזדמנות אתוודע ליכולות בת הלוויה שלי. Win – win.
אני מודה, במבט לאחור, שאלה היו ציפיות לא סבירות.
הגמד מיהר על פני והתייצב לצידה של דיסילה, מלא התפעלות. "Were from?", אמר לה באבירות.
לא נראה שדיסילה מתרגשת מדברי הפיוט. היא הביטה סביבה בחוסר עניין, ומתחה את זרועותיה בהצלפת שוט חדה אל העולם.
הגמד הסמיק עמוקות ופלרטט איתה, רגלו מציירת עיגולים בישניים באדמה. "Wr u frm?", חזר, למקרה שהמסר המורכב לא הובן בבירור בנסיון הראשון.
דיסילה, מלכת הקרח, בחנה את ציפורניה בשעמום מתנשא.
"היא לא תענה לך", צייצתי למרגלות הגמד, מרגישה נמוכה, שמנמנה ולא רלוונטית. היא סקיובוס". ואני לוחמת אימתנית שנראית בת שלוש.
הגמד הסתובב אלי כאילו רק אז שם לב לנוכחותי. "אה, סקיובוס".
ריחמתי על הבחור. הבנתי איך הוא הגיע למסקנה השגויה. דיסילה היתה מרשימה ובטוחה בעצמה – ללא ספק המנהיגה – ואני נראיתי קטנה, לעיסה ומתאימה לתפקיד חיית המחמד. מי היה מנחש שדיסילה היא יצירת שאול ממוחשבת ולא שחקנית סקסית במחוך (כולנו מתלבשות כמו הדמויות שלנו), שמחכה בשקיקה לחיזוריו?
יכולתי לדמיין כמה מביך לגלות שאתה מחזר אחרי פיקסלים לא מאויישים, אז ניסיתי להחליף נושא. "יש לך משימות בסביבה?", שאלתי.
הגמד שתק במשך כמה רגעים. הוא הסתובב אל דיסילה, ואז חזר והסתובב אלי. לבסוף, תוך הדגמת העומק וההתמדה העיקשת האופייניים למשתתף בחבורה מאולתרת (PUG) ענה, "תגידי לה להזמין אותי לחבורה".
הזוי ומצחיק בטירוף.