Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘במבט נשי’ Category

הרבה מאד שינויים קרו בעולם של World of Warcraft בשעות האחרונות. ההרחבה החדשה למשחק התפקידים המקוון אמנם תגיע לחנויות רק בעוד עשרה ימים (בחצות שבין יום ב' ה-6.12 ליום ג'), אבל הטלאי שיצא אתמול שינה כבר לחלוטין את פני העולם המוכר. ולצד השינויים הגדולים, שהרמז להם ניתן כבר בסרטון הפתיחה המרשים, ישנם גם כמה פרטים קטנים שיכולים להעלות חיוך אצל מי ששם לב אליהם.

אחד מהם הוא הטוויסט הקטן שעשו היוצרים לשתי דמויות ממוחשבות (NPC) שוליות בעיר Stormwind – הילדה Donna ואחיה William. השניים נראו עד אתמול מתרוצצים ברחובותיה של העיר כשהילדה מתחננת בפני הילד שיחזיר את הבובה שלה – Betsy שהילד לקח לה. "תחזיר לי את הבובה שלי!", היא דורשת והוא מסרב, ומשיב לה באמירות מעליבות דוגמת "התינוקת רוצה את הבובה שלה" ו"תינוקת בכיינית", ובמקום להרגיע את חששותיה שיפגע בבובה משיב לה ב-"Oops" מטריד.

כך זה היה במשך שש השנים האחרונות מאז המשחק יצא לאור. עד אתמול. מעכשיו, מסתבר, צמד הילדים ממשיך לרדוף אחד אחרי השני ברחובות Stormwind, אבל בהיפוך תפקידים. הבן רודף אחרי הבת. "הא, הא, יש לי את הגורילה שלך" היא מקנטרת, ותוהה בקול רם האם הצעצוע שלו יכול לקפץ בפארק. "זה לא פייר, תחזירי לי את הגורילה" הוא דורש, "את שוברת אותו". "אם אתה רוצה אותו חזרה, תצטרך להתחנן כמו קוף" משיבה דונה, ואחיה – שהיה עד עכשיו הבריון, קורא לה מרושעת ואומר שילשין עליה לאמא. וכדי שאנחנו השחקנים נדע שלא מדובר בסתם התנהגות מרושעת של הילדה אלא בנקמה, דונה גם קוראת אחריו "אז מי עכשיו תינוק בכיין".

אז לא, לא היית קוראת לסיפור ניצחון פמיניסטי. לא רק כי אלימות היא אלימות, אלא גם כי הקריאה "אותך לאמא" של וויליאם נראית לי סקסיסטית במספר רמות. ובכל זאת, בעולם השוביניסטי כל כך של World of Warcraft בהחלט מדובר בטוויסט נחמד.

מודעות פרסומת

Read Full Post »

mothersday

לפני כמה שנים הגיעה אלי קרובת משפחה, אז ילדה בת 8 בערך, לשחק בפלייסטישן 2 שלוויתי מאחי. שיחקנו Worms ו-Shrek 2, ואולי עוד איזה משחק שאני לא זוכרת, וכשהתחלנו להשתעמם, הצעתי לה את Tekken 5, להיט קרבות הפנים-אל-פנים, שאחי שכח בטעות בתוך הקונסולה. הילדה העוותה את הפרצוף והסבירה שהמשחק הזה, עליו שמעה בבית הספר, הוא "משחק של בנים" ולכן היא לא רוצה לשחק בו. בכל זאת, מכיוון שכבר הפעלתי את המשחק, שהיה חדש גם בשבילי, החלטתי לנסות שלב או שניים בעצמי, לפני שנעבור לשחק יחד במשהו אחר.

לשמחתי ולהפתעתה, הילדה לא נשארה אדישה אל מול הקרבות המרהיבים שעל המסך. איפשהו לתוך השלב השלישי היא כבר ביקשה לנסות את המשחק בעצמה, והערב נגמר בזה ששתינו שקענו לחלוטין בתוך המשחק  – מתאמצות בתורות להביס את היריבים המשונים, ולהשיג את התוצאה הגבוהה ביותר תוך כדי קריאות עידוד וקרב.

בסיפור הזה, כמו גם בחוויות הילדות שלי מההתמכרות המשותפת של אמי ושלי למשחק הפצצות ההיסטרי Kaboom לקונסולת האטארי VCS (משחק שאמי קיבלה בזמנו כמתנת יום הולדת מחברתה הטובה ביותר), נזכרתי עכשיו כשראיתי את הקמפיין החדש של Game לקראת יום האם שיחול בבריטניה בשבוע הבא. תחת הכותרת "Get Your Mum into Gaming" (תכניס את אמא שלך לגיימינג), מציעה החנות הבריטית המקוונת ללקוחותיה לקנות לאמא במתנה קונסולה ומשחקים, כדי לעזור לה "להרגע ולהנות באמת" ביום האם הקרוב.

ומה בתפריט? כצפוי לא תמצאו בין המשחקים המוזכרים כותרי ספורט או אקשן אינטנסיביים כמו FIFA 09 או Resident Evil 5, וגם לא את Halo 3 (למרות שמיקרוסופט והעיתונות הבריטית ניסו לשכנע אותנו לאחרונה שזהו בהחלט גם משחק של בנות). אלא שגם לא תמצאו שם משחקי תפקידים כמו Dragon Quest או Oblivion, כותרי אסטרטגיה מסוגם של Civilization, או פלטפורמרים דוגמת LocoRoco 2. מה ש-Game כן מציעים לקנות לאמא, הן חבילות מסוגן של קונסולת ה-DS הורודה בצירוף משחק הפאזלים Rubik's World של יוצר הקוביה ההונגרית, עסקה על קונסולת Wii עם כותר ההתעמלות הביתית My Fitness Coach, וכמובן, איך לא, כותרי בישול דוגמת ה-Cooking Guide ו- Cooking Mama World Kitchen. כולם, אגב, כותרים בינוניים ומטה שלא היו מגיעים בשום הזדמנות אחרת לרשימת מומלצים כלשהי.

אז נכון, Game גם מציעים במסגרת המתנות המומלצות לאמא כותרים איכותיים יותר דוגמת  Mario Kart, SingStar ו-Guitar Hero, אבל גם לגביהם קשה להשתחרר מהרושם שמה שהניע את יוצרי הרשימה היתה תפיסה סטראוטיפית קלאסית של נשים בכלל, ומשחקים המתאימים לנשים בפרט. או במילותיהם של אנשי האתר: "יש לנו משחקים ל-Wii ל-DS ול-PS2  שיתאימו לכל סוג של אמא: מאוהבות הקריוקי (SingStar ABBA) דרך הקנאיות לשמירה על הגזרה (Wii Fit) ועד למכורות לטלויזיה (Deal or No Deal)". וכדאי גם, מוצע שם, להציץ באוסף משחקי החידות שמובטח כי "יותירו את אמך מגרדת בראשה הרבה אחרי יום האם". כן, מגרדת בראשה, איך יכול להיות שהילדים שלה המכורים לגיימינג, בחרו כתחביב עיסוק משעמם כל כך.

אז מה אני הייתי ממליצה ליום האם? השאלה הזאת מכשילה כי יום האם מלכתחילה נראה בעיני כמוסד בעייתי מאד. אבל אם המשימה היא באמת להראות לאמא (או לאבא) כמה זה כיף לשחק משחקי וידאו, ואיזה דברים נהדרים יש שם, הייתי מחפשת כותרים איכותיים ויפים באמת, שקל להבין ולהתחיל לשחק, ולא משהו מזירת המטבח-סלון-שולחן איפור. משהו כמו Braid, Legend of Zelda, In the Pit או LittleBigPlanet. וכן, אולי גם את Super Smash Bros Brawl או Tekken.

Read Full Post »

xbox360fanboy1

מי שביקר לאחרונה באתרי האינטרנט מקבוצת Joystiq המוקדשים לאחת מהקונסולות, לא יכול היה שלא לשים לב לשינוי העיצוב הדרמטי. האתרים השונים דוגמת Wii Fanboy ו-Xbox360 Fanboy, אוחדו כולם תחת הלוגו (וה-URL) המשותף של אתר האם, ובמקביל שינו את שמם תוך זניחת המילה Fanboy והחלפתה בשם Joystiq.

רשמית, אנשי האתר לא מודים שמאחורי ההחלטה לותר על הכינוי Fanboy (הלחמה של המילים Fan – חובב, ו-Boy  – ילד או נער) עמדה כוונה שוויונית, אולם כך או כך אני חושבת שיש מקום לברך על המהלך. אחרי הכל, הכינוי הזה ל"מעריץ או חובב מושבע" לא רק שמתעלם מקיומן של בנות בקרב החובבים (ולא – אני לא חושבת שהתשובה "אז מה", שנתנו בזמנו אנשי Xbox 360 Fanboy בלוגו שלהם, היא מספקת), אלא בנוסף, דבקה בו עם השנים נימה מסוימת של זלזול ושליליות. האתרים עצמם, אגב, לא השתנו והם ממשיכים להיות בראש רשימת המומלצים שלי לכל מי שרוצה להיות "עם היד על הדופק" בעולם הקונסולות.

Read Full Post »

faith_gamevsfan

בחודש שעבר השווה הבלוג Kotaku את תמונתה המקורית של Faith – גיבורת משחק הפעולה החדש Mirror's Edge (בתמונה משמאל) – לתחליף שהציע אחד הקוראים, בכוונה "לקלוע יותר לטעם האסיאתי" (בתמונה מימין). הפרסום הזה, כצפוי, משך תגובות ביקורתיות על האופן הסקסיסטי בו מוצגות נשים במשחקי וידאו.

כך כותבת אלכס מהבלוג הפמיניסטי While !Finished כי –

"זה די עצוב שיש מי שאינם יכולים לקבל דמויות של נשים במשחקים – אשר על פי רוב מעוצבות כמושכות גם כשהן לא מוצגות בצורה סקסיסטית או אידאלית בוטה – כמו שהן, מבלי לחוש בצורך להוציא פוטושופ ו"לשפר" אותן…".

ובדומה התפרסמה אתמול בבלוג המשחקים של ה-MTV תגובתו המאוכזבת של Tom Farrer, מפיק המשחק, שאל מול המאמצים שהשקיעו המפתחים בניסיון להתרחק מההצגה הטיפוסית של נשים במשחקים, ולהפוך את הגיבורה ליותר נגישה וריאליסטית – "יש מי שחושב שעדיף היה ש-Faith תהיה ילדה בת-12 שעברה ניתוח להגדלת חזה".

אלא ששתי הביקורות האלו מפספסות, לדעתי, בעיה קשה יותר שהמשחק החדש מגלם כלפי נשים. בעיה החורגת מאימוץ ואישוש נקודת המבט הסקסיסטית על הגיבורה (שגם לדברי Farrer נעשה מאמץ מצד המפתחים "שתהיה מושכת"), לשימוש בזוית הראיה הגברית להצגת העולם בכלל, וענף הספורט המככב בו, בפרט.

כדי להבין את הטיעון הזה, אני רוצה להתייחס למאמר שהתפרסם באתר GirlParkour, המוקדש להיבט הנשי של ענף הספורט האתגרי המככב ב -Mirror's Edge, ה-פארקור. לדברי הכותבת, אחת המשוכות העיקריות העומדות בפני נשים המבקשות להצטרף לתחום, הינה ההצגה הגברית כל-כך של הענף באמצעי התקשורת. הצגה, המבוססת לא רק על התמקדות במאפיינים הנתפסים כ"גבריים" כגון כוח, מהירות ועוצמה, תוך התעלמות מחשיבותם ומרכזיותם של מאפיינים "נשיים" כדיוק, יציבה, תכנון ואסתטיקה, אלא גם על נטיה להקצין את ספורט הפארקור ולתארו כ"מטורף" ו"קיצוני" תוך הדגשת הפן התחרותי שבו. כל אלו יחד, חוברים, על פי הטענה, להרחקת נשים מהענף, ולעיצובו כזירת התגוששות גברית שאין בה מקום אלא לנשים בודדות ויוצאות דופן, שנדרשות להלחם על מקומן ולהוכיח את עצמן מעמדה של נחיתות.

כהצגה ספקטקולרית של עימותים ומרדפים לחיים ולמוות על גגות גורדי-שחקים, שלא לדבר על קרבות פנים-אל-פנים ואתגרי בריחה תחת-אש, Mirror's Edge הוא, אם כך, משחק גברי במובהק, הבוחר בזוית גברית מאד להצגת והאדרת ספורט הפארקור. זוית, שלפחות לדעת חלק מהעוסקות בתחום, יש בה כדי לנכרו ולהפכו לנגיש פחות לנשים. הבחירה באשה לתפקיד הגיבור הראשי, היא במובן זה בחירה אסטטית ולא מהותית, הנעדרת אמירה פמיניסטית, גם אם המפתחים הואילו בטובם לוותר על חזה גדול עם פטמות בולטות.

Read Full Post »