Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘חוויות’ Category

חג פסחא שמח

Animal Crossing Easter

הסט (הכמעט שלם) של רהיטי החג

במסגרת האמונה רבת השנים שלי לפיה "חגים עדיף לציין במרחב הוירטואלי", ביליתי חלק גדול מהיום בחגיגות הפסחא של "Animal Crossing" על ה-3DS. בהתאם למסורת חיפוש-הביצים המאפיינת את החג גם ב"עולם האמיתי", הסתובבתי שעות ארוכות בכפר מחפשת ביבשה, באוויר, ובעיקר במים – ביצים שבתוכן מסתתרים כרטיסי הפתעה אותם ניתן להחליף לסט רהיטים יחודי לחג. מתוך 13 הפריטים של הסט השלמתי 12. חסרה לי רק הטלוויזיה שבטח הייתי יכולה להשיג עם עוד כמה שעות השקעה, אבל ברצינות, כמה אפשר "לטחון"? (לא מעט מסתבר. ואני גם לא מתחייבת שלא אנסה שוב בערב). בנוסף ישנו גם "פרס גדול" בדמות תמונה אישית של ארנב האביב שמחלק את הפרסים, אבל מכיוון שזכיתי בה כל כך הרבה פעמים (לדעתי כ-שמונה במהלך היום), היא קצת איבדה מיוקרתה..

בכל מקרה מדובר בזווית באמת נחמדה על החג, ובנוסף – בניגוד לאירועים אחרים ב-Animal Crossing, הפעם זה לא בא על חשבון שגרת השבוע הרגילה בכפר – מה שאמר שניתנה לי ההזדמנות (שבהחלט ניצלתי) לקנות כמויות של לפת לקראת המסחר הספקולטיבי השבועי. בקיצור -אחרי הפסקה ארוכה מהמשחק הזה, נהניתי מאד לחזור, והאמת שגם לא ראיתי אלטרנטיבות מעניינות יותר לציין היום את פסחא.

חג אביב שמח.

מודעות פרסומת

Read Full Post »

לפני כמה שנים השתכנעתי לבסוף להחליף את הטלוויזיה הישנה שבבית. לא שהיתה לי בעיה מיוחדת עם הגודל שלה – מבחינת מסך (שלא היה גדול במיוחד) או באופן כללי (שבהחלט היה גדול), וגם לא שנשביתי בקסמן של הפונקציות המיוחדות כמו "עומק צבע", או "תדירות עדכון". מה שהביא אותי להוציא כמה אלפי שקלים על טלוויזיית HD נוצצת היתה ההבנה המצערת שמפתחי משחקים שונים מניחים כמובן מאליו שזה הסטנדרט בימינו ובהסתמך על כך מקבלים החלטות עיצוביות שונות כגודל הטקסט המוצג במסך שהסתבר לי שלפחות בחלק מהמשחקים (דוגמת Mass Effect ששיחקתי אז) הפך לבלתי קריא ממש.

ואז, זמן לא ארוך אחרי שזרקתי החוצה לטובת אספני גרוטאות את הטלווזיה הישנה, והתעמקתי במגוון הפונקציות והחיבורים של הטלוויזיה החדשה, התברר לי שההחלטה שקיבלתי לא נקיה מספקות. נכון, אי אפשר היה להשוות את חדות ואיכות התמונה (לא שבאמת ניסיתי), ואת הנוחות בכך שלא הייתי צריכה לפרק ולחבר את החוטים מחדש בכל פעם שרציתי לשחק בקונסולה אחרת. אבל מסתבר שהיו לטלווזיות הישנות כמה טריקים שלחדשות אין, עובדה שממש לא הבאתי בחשבון כשהחלטתי "לשדרג".

ראשית, התברר שאקדחי ורובי האור שאותם הכרתי עוד ממשחק הטלוויזיה הראשון שהיה לנו בבית בילדות (מכשיר פונג שחור-לבן תוצרת "סילורה" שגם הכיל משחק במסגרתו צריך היה לנסות ולירות עם רובה אור מגושם בקוביה לבנה גדולה ששוטטה על פני המסך) לא עובדים על טלווזיות פלזמה ודומיהן. שיטת התצוגה שלהם, שאינה מבוססת על נורת מסך אחורית, מפיקה כך נראה מעט מדי אור בשביל אותם אקדחים ורובים ישנים, ואלו פשוט לא קולטים אותה. ה-Sega Light Phaser שהשגתי, יחד עם משחקים תואמים למאסטר סיסטם דוגמת Safari Hunt נידונו לאסוף אבק על אחד המדפים העליונים של הספריה, רחוק מהעין ומהלב שנחמץ.

אבל חשוב ועצוב הרבה יותר בשבילי היתה ההבנה – שלמזלי הגיעה שניה לפני שסגרתי עיסקה יקרה למדי ב-eBay שמשקפי התלת-מימד המיוחדים שיצאו למאסטר סיסטם והמגוון הקטן למדי אך הנחשב של המשחקים שתמכו בהם, גם הם מחוץ לתחום עבורי. מסתבר שגם בעניין זה האפקט נוצר מניצול צורת ההקרנה הייחודית של הטלווזיות הישנות, שנעלמה עם כניסת הטכנולוגיה החדשה.

בשנים שעברו מאז הרהרתי מדי פעם ברעיון של השגת טלוויזיה ישנה כזאת מחדש, גם כמסך שני שאוכל לשחק בו בחדר השינה, וגם, ובמיוחד, כדי להיות יכולה להנות מהטכנולוגיות והמשחקים האבודים. הקושי העיקרי, והסיבה שהרעיון הזה לא התממש כל אותו זמן, נבע מהמשקל של המפלצות הישנות, והסיבוך הטכני שבגרירתן מבתים של חברים שהיו שמחים להפטר מהן לבית שלי.

ואז, אתמול, גיליתי שמטרים ספורים מדלת הבית שלי השאיר שכן שפינה את תכולת דירתו הישנה טלוויזיה כזאת, עם השלט המקורי ופתק מודבק שמצהיר שהיא תקינה ובמצב מצויין. אז למרות שכבר הייתי באיחור לעבודה זרקתי הכל והקדשתי חצי שעה כדי לסחוב (עם עזרה כמובן, זה פשוט בלתי אפשרי לבד) את הטלוויזיה לחדר השינה, ולהוציא מהמפרסת את שולחן הטלוויזיה הישן שלמרבה המזל לא נזרק עדיין. ועכשיו, יום אחרי אני לא רק מתלהבת מכמה משחקי פלייסטישן 2 שטרם שיחקתי ועכשיו זמינים לי מחדר השינה (את הפלייסטישן 3 השארתי מחובר לטלוויזית ה-HD בסלון), אלא גם שוקלת בהחלט לחזור ולבדוק מה יש ל-eBay להציע בתחום משחקי הרובים ומשחקי התלת מימד לסגה מאסטר סיסטם. עדכונים – בקרוב.

 

Read Full Post »

יומני animal crossing

ערב עמוס. אחרי שבוע שלם שלא יצאתי מהבית, הרבה מאד מהפרחים בכפר קמלו ודרשו השקיה והאדמה התמלאה בעשבים שוטים. גם האוכלוסיה השתנתה – קומרוסו, הדב ההדוניסטי עם עמודי השיש היווני בסלון עזב, ולכפר הגיעה רייצ׳ל, דובה חמודה וחברותית שסיפרה לי על דיאטת התפוזים שהיא מנסה בימים האחרונים, והיתה אסירת תודה כשהבאתי לה תפוז טרי מאחד העצים.

אחר כך, עבדתי בפעם הראשונה בבית הקפה של הכפר, לצדו של המאסטר, שהחליט לתת לי הזדמנות לעבוד אצלו אחרי שהתיידדנו בפעמים הרבות שפקדתי את המקום. העבודה לא פשוטה — מסתבר שבריסטה טוב צריך להכיר את הלקוחות שלו, ולדעת בדיוק איך כל אחד מהם אוהב את הקפה שלו. מסוג הפולים, דרך כמות החלב, ועד כמות הסוכר. שרתתי חמישה לקוחות הערב ואצל צאחד אפילו קלעתי בדיוק לטעם שלו, למרות שאני לא זוכרת מי זה היה, אז יש סיכוי לא רע שבפעם הבאה דווקא אאכזב. אני לא חזקה במשחקי זכרון – אולי כדאי שאתחיל לרשום מי אוהב מה. בכל מקרה יצאתי עם שכר שווה ערך לאלף פעמונים כך שזה היה לא רע.

הפתעה נוספת חיכתה לי כשהגעתי הביתה, אחרי ההופעה המסורתית של שבת בערב במועדון. מסתבר ש-Totakeke (מי שחלקכם מכירים בתור קיי. קיי. סליידר) זיהה שיש לו מעריצה קבועה, והחליט לשלוח לי צילום שלו למזכרת. חבל רק שהוא לא היה חתום.

Read Full Post »

מפגשים מהסוג הנדיר

מפגש נדיר של בעלי הקונסולה הניידת של נינטנדו

לא קל להיות חובבת 3ds בישראל. נציגות או תמיכה רשמית אין, משחקים מוצעים בחנויות במחירים גבוהים ובהיצע דל, כדי להנות ממבצעים והגרלות רשמיים צריך להתחכם (עם כתובת שאולה) ולהוציא כסף (על שירותי שילוח מחו״ל), ותכנים ושירותי תוכן שונים חסומים בכלל לשימוש בטריטוריה. ואם לא די בבעיות האלו – שמוכרות גם לגיימרים ישראלים מקונסולות אחרות – מדגישה הקונסולה של נינטנדו, שתוכננה סביב עקרונות של שיתוף ומפגש חברתי ב״עולם האמיתי״, עד כמה אנחנו פה בארץ, מחזיקי ה-3ds, מעטים ורחוקים.

קחו למשל את ה-street pass, פונקציה מובנית במכשיר שמאפשרת לו לזהות מכשירים אחרים הנמצאים בטווח של כשלושים מטר ממנו, ולקבל באמצעות מפגשים כאלו, בין היתר, בונוסים בדמות לוחמים וקוסמים שמסייעים במשחק הרפתקאות פשוט וחלקי פאזל שהופכים כשמשלימים אותם לציור תלת מימדי עם תוספות. האטרקציה היא שהפונקציה הזאת פועלת ברקע בלי צורך בהשקעה מיוחדת מעבר להסתובבות עם המכשיר במצב sleep mode, וכך בתיאוריה אפשר להנות ממפגשים אקראיים ואנונימיים עם שחקנים אחרים במהלך היומיום. וזה באמת עובד ומהנה למדי בתנאי שיש שחקנים אחרים בסביבה, מה שבישראל, כך נראה, לא ממש קורה.

שוב ושוב אני מסתובבת במרכז תל אביב ואזורים אחרים הומי ילדים ואדם בלי שהקונסולה שלי מזהה אף לא קונסולה אחת נוספת. דיזנגוף סנטר, תחנת הרכבת, קניון רמת אביב, חנויות באג או טויס אר אס. כלום. שממה אינטראקטיבית של ממש. אז נכון שיש בישראל לפחות כמה עשרות של בעלי הקונסולה, ואפילו יש קבוצה פעילה למדי בפייסבוק שמאגדת את חלקם, אבל מפה ועד מפגש אמיתי ולא מתוכנן ברחוב – הדרך כנראה ארוכה.

אז מה עושה מי שרוצה בכל זאת למלא את הרחבה המרכזית שלו, ה-Mii Plaza – בדמויות וירטואליות של שחקנים אחרים, ולא מזדמן לו לקפוץ לחו״ל? משתדל להגיע לכנסים של גיקים. כמו כנס המדע הבדיוני והפנטזיה אייקון שמתקיים בסוכות, או כנס חובבי המנגה והאנימה ״הארוקון״ שמתקיים כבר מספר שנים בפורים, ומילא אתמול את היכל התרבות של ראשון לציון. בכנס הזה אפשר היה להינות לא רק מסרטים נהדרים, הרצאות מגוונות, דוכנים והמון תחפושות קוספליי מושקעות, אלא גם מחברתם של גיימרים רבים ממש, שהביאו איתם את ה-3ds שלהם, ונראו רעבים למפגש עם שותפים לתחביב. רעבים כל כך, שעבור רבים מהם זאת היתה גולת הכותרת של הכנס, ולמרות מגוון התכנים המעניין שהוצע, העדיפו לבלות את זמנם במשחק עם אחרים, החלפת דמויות וטיפים.

לי אישית עוד לא יצא לפגוש בבת אחת כל כך הרבה מבעלי הקונסולה. בטח שלא בארץ, אבל גם לא כשהסתובבתי במרכז לונדון ובאמסטרדם. אז נכון שזה לא ממש התקרב לסיפורים מכנסים דומים בחו״ל, על מפגש בתוך שעות ספורות עם עשרות רבות ואף מאות של שחקנים אחרים, אבל בהתחשב בגודל הכנס ובעיקר בגודל קהילת החובבים המקומית, בהחלט מדובר היה בהזדמנות יוצאת דופן. הזמנות שאיפשרה לי לא רק להשלים מספר מהפאזלים שלי ולקבל חלקים נדירים באחרים, אלא, ובעיקר להנות מההרגשה שאני לא באמת לבד, אלא חלק מגרעין נחמד ומגוון של גיימרים עם אהבה דומה. עכשיו נשאר רק לחכות למפגש הבא, שאולי יתארגן אפילו לפני כנסי הגיקים של חופשת הפסח. נקווה.

 

Read Full Post »

יומני Animal Crossing ה-30.11.12

גשר העץ החדש ופתיתי השלג הראשונים השנה

גשר העץ החדש ופתיתי השלג הראשונים השנה

אחרי לילה סוער שבו נפתח לראשונה מועדון הריקודים שלנו – 444 עם הדיג'יי המוכשר KK שניגן עבורנו מוסיקת מטאל קצבית, הבוקר הכפר התעורר לפתיתים ראשונים של שלג. מחזה ממש יפה, למרות שחלק מהתושבים בהחלט התלוננו על הקור שהתחיל להיות מורגש. בעיקר התנין שסיפר שמכיוון שאינו עם דם חם קשה לו להתמודד עם בוקרי החורף הקרים.

חוץ מזה חנכנו היום בכפר את הגשר השלישי (והאחרון במספר – עוזרת ראש הכפר סיפרה שאם נרצה לבנות עוד גשר נצטרך להרוס את אחד הקיימים) – גשר עץ במיקום יפהפה ממש מעל המפל הגדול שבין הנחל לים. פרויקט הבינוי החדש שבחרתי הוא ספסל עץ במקום פסטורלי משקיף על עיקול הנהר ונראה שמדובר בפרויקט לא יקר שיסתיים מהר.

עוד הפתעה שקרתה הבוקר היתה שבעלה של הכבשה מחנות המיחזור התעורר סופסוף אחרי שישן מהיום שהגעתי לכפר. מסתבר שהוא מציע את כישוריו כנגר ומחדש רהיטים. עוד לא ניסתי – אבל בהחלט נשמע מעניין.

Read Full Post »

בחזרה ל-Homebrew

הבעיות התחילו במאי האחרון.

אחרי הרבה התלבטויות בשל הביקורות המעורבות, החלטתי לקנות את My Life as a King, משחק סימולאציה ואסטרטגיה ל-Wii, המתרחש באחד העולמות הקסומים של Final Fantasy. מכיוון שמדובר בכותר שניתן לרכישה רק בחנות המקוונת של נינטנדו, ה-Wii Shop Channel, חיברתי את הקונסולה שלי לאינטרנט, וניסיתי להכנס לחנות. אחרי שניות ארוכות של המתנה קיבלתי הודעה כי הערוץ הדיגיטלי התעדכן, ועלי להוריד על כן עדכון מערכת ל-Wii לפני שאוכל לחזור ולהשתמש בחנות.

כמי שנהנתה עד אותו שלב מהאפשרויות המגוונות של עולם התוכנות הפרטיות ה-Homebrew, לא רציתי לבצע את העדכון, גם מהחשש לאבד את היכולת להפעיל תוכנות כאלו, וגם, ובעיקר, בשל הסכנה שהקונסולה שלי תושבת. נינטנדו, מסתבר, אינה בוחלת באמצעים במלחמתה, הלא מובנת, נגד שוק התוכנות הפרטיות, כולל השבתה של קונסולות עליהן הותקנו תוכנות כאלו.

כתחליף, ניסיתי תוכנות פרטיות שונות שאמורות היו לעדכן את החנות המקוונת, ללא ביצוע עדכון מערכת שלם. אלא שכל הניסיונות האלו נכשלו פעם אחר פעם, והותירו אותי מתוסכלת – ועם 2,000 נקודות Wii (המטבע הוירטואלי של נינטנדו), שקניתי קודם ולא יכולתי יותר לממש.

יציאתו לאור של עדכון מערכת 4.3 ל-Wii לפני שלושה חודשים, הביאה אותי שוב לדפי אתר ה-Homebrew, בחיפושים אחר דרך לעדכן את החנות, מבלי להוריד עדכון מערכת. ושוב הסתבר, שכל השיטות שהוצעו שם נכשלות, ואין לי דרך להשיג גישה לחנות המקוונת. בצעד של ייאוש, החלטתי אז להסתכן ולהתקין את עדכון המערכת החדש ולפתור כך את הבעיה. "רק שהקונסולה לא תושבת", חשבתי בפחד, לוחצת על כפתור העדכון.

דקות ארוכות הכל נראה בסדר, כשמסך ההורדה והעדכון מתקדם בקצב איטי אך מעודד. ואז, קרוב לסיום ההתקנה קיבלתי הודעת שגיאה מסתורית (32022), המצביעה, לכאורה, על בעיה בשרתים של נינטנדו, ובפועל – אולי על הצורך ברכישת קונסולה חדשה.

המזל היחיד שלי היה, שהקונסולה המשיכה לתפקד. חלקית לפחות. לפני שנכשל, העדכון הספיק למחוק ולחסום לי את כל התוכנות הפרטיות, ולמחוק את כל המשחקים שקניתי דרך ה-Shop Channel. חוץ מהתוכנות החינמיות, מניין האבדות הסופי שלי כלל מספר משחקים שקניתי דרך ה-החנות הדיגיטלית, שני משחקים אמריקאים שלא היתה עכשיו דרך להריץ על הקונסולה האירופאית שלי, ו-2,000 נקודות Wii. וכן – גם האמונה שכל ההרפתקה של התוכנות הפרטיות אולי לא משתלמת בכלל.

אינדיאנה ג'ונס בא לעזרה

בשבועות הראשונים שלאחר פרסום עדכון המערכת, הייתי רחוקה מלהיות אופטימית. אם בעבר הצליחה קהילת התוכנות הפרטיות למצוא בתוך ימים ספורים שיטות לעקוף את המכשולים החדשים של היצרנית היפנית, הפעם, הפורומים היו שקטים באופן חשוד במשך למעלה מחודש.

ואז, ב-26 ביולי, התפרסמה הידיעה שיש פרצה חדשה שמאפשרת מחדש להתקין את ערוץ התוכנות הפרטיות על ה-Wii. הבעיה – מי שהתקין את עדכון מערכת 4.3 חייב לשם כך להשתמש בגרסה מקורית של המשחק הראשון בסדרת Lego Indiana Jones (או, לאחרונה, במשחק המרוצים Yu-Gi-Oh! 5D's: Wheelie Breakers). משחק, שלמרבה המזל ניתן להשיג משומש ברשת תמורת כ-70 ש"ח.

אז קניתי את המשחק (שהוא לא רע, אגב), ואחרי שעקבתי בזהירות אחר ההוראות, הצלחתי להתקין מחדש ערוץ ה-Homebrew, ולהפעיל גם את המשחקים האמריקאים (המקוריים) שלי. רק לחנות המקוונת של נינטנדו, שהיתה הסיבה המקורית לכל הבלגן הזה, לא הצלחתי להתחבר.

עד היום. היום מצאתי באינטרנט הסבר על איך להשתמש בתוכנה מיוחדת כדי לעדכן את ה-Wii Shop Channel. ולא רק שזה עבד, אלא שהסתבר לשמחתי, שכל ה-Wii Points שרכשתי נשמרו, ושאני יכולה להוריד מחדש, ללא תשלום, משחקים שקניתי בעבר.

אז נכון שהקרב בין נינטנדו לקהילת המפתחים העצמאיים רחוק מלהסתיים, ומן הסתם עדכוני מערכת עתידיים יהפכו שוב את החנות לבלתי זמינה, אבל בינתיים, אני בהחלט שמחה מההזדמנות המחודשת ליהנות מכל העולמות.

עדכון: למי שלא הצליח להשיג עותק של לגו אינדאנה ג'ונס , מסתבר שמעכשיו יש גם אפשרות להתקין תוכנות פרטיות באמצעות לגו בטמן או לגו מלחמת הכוכבים. בהצלחה.

Read Full Post »

אם אתם מבקרים בניו-יורק ויש לכם זמן לשופינג (ואחרי הכל – רבים חושבים שזאת משיכתה העיקרית של העיר הגדולה), כדאי מאד שתפקדו את חנויות משחקי הוידאו. לא רק שמחירי המשחקים החדשים נמוכים מאלו שתמצאו במקומות אחרים, עם שלל המבצעים וההנחות הרבות שיש לכל אורך השנה, אלא, ובעיקר, סצנת המשחקים המשומשים פורחת, ומציעה כותרים רבים במצב כמעט-חדש ובמחירים מגוחכים. ואם תוסיפו לכך את האווירה הנהדרת שבחנויות – עם מגוון גדול של עמדות-התנסות, מרצ'נדייז, ושחקנים נלהבים – תבינו מדוע אני ממליצה בחום על החוויה.

חשוב רק לזכור, שחלק מהקונסולות מכילות מנגנון הגנת-אזורים (Region Lock) החוסם את האפשרות לשחק משחקים שנרכשו באזור אחר מזה של הקונסולה. וכך, לא תוכלו לקנות בארצות הברית משחקים ל-Wii או ל-Xbox 360, אם הקונסולה שלכם אירופאית מהסוג שנמכר בד"כ בישראל (PAL). הבעיה הזאת לא קיימת בקונסולות הניידות – ה-PSP והנינטנדו DS, שכן באלו לא הותקן מנגנון ההגנה, וגם לא ב-PlayStation 3, שמכילה, עקרונית, את המנגנון, אך השימוש בו מוגבל לסרטים ולהורדת תכנים דיגיטליים מהרשת.

החנות העולמית של נינטנדו

החנות העולמית של נינטנדו בניו-יורק

הביקור בחנות העולמית של נינטנדו, הממוקמת ב-Rockefeller Plaza 10, סמוך למשרדי NBC ולאתר התצפית התיירותי Top of the Rock, מומלץ גם למי שלא מחזיק בקונסולות של הענקית היפנית. בשתי הקומות המרווחות של החנות, תוכלו למצוא עמדות התנסות רבות למשחקי ה-DS וה-Wii, ומגוון עצום של מרצ'נדייז סביב שלל הדמויות והמותגים של החברה.

תוכלו למצוא כאן הכל – מקופסאות ממתקים בצורת שלטי-משחקים (controllers) או דמויותיהם של דונקי-קונג ומריו, דרך דמויות-פלסטיק קטנות של מגוון פוקימונים ועד בובות פרווה של גיבורים מוכרים ממשחקי זלדה, מריו, פוקימון ו-Animal Crossing. מספלי שתייה מחרסינה, המעוטרים בדמויות של נינטנדו, דרך תיקי גב ממותגים ועד טי שירטס במידות שמתאימות לא רק לילדים, אלא גם למבוגרים ולנוער (עם גזרות מיוחדות לנערות ולנשים). מגרסאות מיוחדות של שח-מט ומונופול עם דמויות החברה, דרך קלפי-אספנות, ועד סרטי DVD. מהזמנות וקישוטים למסיבות יום-הולדת, דרך פוסטרים ותמונות למסגור, ועד לערכות הדבקה לעיטור קירות הבית. בקיצור – כמעט כל רעיון שתוכלו להעלות על הדעת למתנה עבורכם או לגיימרים שאתם אוהבים.

תצוגה קטנה בקומה השנייה נותנת הצצה להיסטוריה של החברה היפנית. כאן תוכלו לראות קונסולות ישנות כמו הנינטנדו המקורית (ה-NES) או ה-Game & Watch, את R.O.B הרובוט, ואפילו את קלפי ה- Hanafuda- המוצר הראשון של החברה שהופץ על ידה בסוף המאה ה-19. בנוסף מוצגות מספר מהדורות מוגבלות של ה-DS שאינן למכירה, וביניהן דגם עם עיטורי זלדה וחתימה של היוצר Shigeru Miyamoto. לצד אלו תוכלו לראות גם דגם של הגיים-בוי של נינטנדו שהתגלה בין הריסות אחת ההפצצות במלחמת המפרץ – כשהוא חרוך כולו אבל עדיין עובד.

גם את הקונסולות והמשחקים של נינטנדו, לצד אביזרים נלווים דוגמת ג'ויסטיקים, נרתיקים ותוספים אחרים – תוכלו כמובן למצוא בחנות, אולם, כצפוי, לא במחיר אטרקטיבי במיוחד. את אלו עדיף לקנות שלא בחנות הרשמית, שגם אינה מציעה הנחות או משחקים משומשים.

אם אתם משחקים ב-DS במשחקים המיועדים למספר משתתפים, דוגמת פוקימון או Dragon Quest, כדאי לכם לפקוד את החנות של נינטנדו בשעות הצהריים המאוחרות. אז ממלאים את המקום ילדים רבים, המגיעים לכאן מיד אחרי בית-הספר, כשהם מצוידים במשחק ובקונסולה הניידת ומחפשים אחר יריבים או שותפים למשחק או להחלפת רעיונות וחוויות.

בנוסף, כדאי לבדוק באתר הרשמי של החנות, אחר אירועים הנערכים בה מדי פעם, כמו חלוקת תכנים-דיגיטליים (downloadables) למשחקים השונים, או הזדמנויות להצטלם עם הדמויות המפורסמות של החברה.

GameStop

לרשת חנויות משחקי-הוידאו הגדולה בעולם, GameStop, אין אהדה מיוחדת לישראל, אולם דווקא בשל כך הביקור בחנויותיה בניו-יורק הוא הזדמנות יוצאת דופן ליהנות מהמחירים והמגוון שהיא מציעה. בנוסף, תוכלו גם לשים יד על מגזין המשחקים הנפוץ בעולם Game Informer, שמוציאה הרשת, ואשר קשה מאד להשיגו מחוץ לחנויותיה (אף שאת חלק מתכניו ניתן לקרוא ברשת).

אם ביקרתם בחנות של נינטנדו שתיארתי קודם – ההגעה לסניף הקרוב של GameStop היא פשוטה. מרחק קצר מהחנות של נינטנדו, ב-Rockefeller Plaza 30, תמצאו כניסה לתוך קומפלקס מסחרי ענק. רדו במדרגות הצמודות לדלת קומה אחת למטה ל-Concourse, ותראו לפניכם סניף של רשת בתי הקפה Starbucks. התקדמו לדלפק, ותראו שמשמאלכם מתעקל קדימה מסדרון לשורת חנויות. שנייה או שלישית בשורה הזאת היא החנות של GameStop. סניף נוסף, וגדול הרבה יותר, תמצאו בפינת Broadway ושדרה 33 מערב (West 33rd), ואם נשאר לכם זמן כדאי לבקר בו גם אם הייתם בסניף שברוקפלר פלאזה.

האטרקציה העיקרית ב-GameStop היא המבחר העצום של המשחקים המשומשים המוצעים ברשת. תוכלו למצוא שם לא רק כותרים יד-שנייה לקונסולות הדור הנוכחי – הביתיות והניידות, אלא גם משחקים ל-PlayStation 2, לנינטנדו GameCube (שתוכלו לשחק על ה-Wii אם יש לכם קונסולה אמריקאית) ול-Game Boy Advance (שתוכלו לשחק על כל DS).

מחירי המשחקים המשומשים – שכולם נבדקים על ידי צוות החנות ומוצעים במצב טוב – אטרקטיביים מאד. אני, לדוגמה, מצאתי שם את Demon's Souls ל-PlayStation 3 ב-35 דולר, את אוסף משחקי הארקייד של Konami ל-GBA ב-4 דולר ואת  Metal Gear Solid 2 ב-3 דולר. גם חלק מהמשחקים החדשים מוצעים במחירים טובים מאלו שתמצאו בחנויות אחרות. כך, לדוגמה את Clash of Heroes ל-DS, מצאתי שם בכמה דולרים פחות מאשר בחנות של נינטנדו הסמוכה.

נוסף למשחקים, תמצאו ב-GameStop גם מדריכים מודפסים (Game Guides), ג'ויסטיקים וציוד נלווה, כמו גם מסכים המציגים טריילרים וביקורות למשחקים, ועמדות התנסות (בעיקר בסניף הגדול בן שתי הקומות שבברודווי). וכאמור, תוכלו לקנות כאן גם את מגזין המשחקים המומלץ Game Informer, שבהוצאת הרשת.

חנויות לא מתמחות

מחלקות משחקי וידאו גדולות יש גם בכמה חנויות בניו-יורק שלא מתמחות או מתמקדות רק בז'אנר. בין אלו, כדאי במיוחד לבקר באגף הגדול שב-Toys'R'Us בטיימס סקוור (Broadway פינת 44th Street). לחנות, מסתבר, יש שיתוף פעולה ייחודי עם נינטנדו, המפעילה במקום עמדות התנסות ומכירה ייחודיות, ומציגה לראווה מרצ'נדייז מגוון, שאת חלקו לא תמצאו אפילו בחנות הרשמית של היצרנית היפנית. בנוסף, מכיוון שהרשת לא מוגבלת למוצרים רשמיים-בלבד או למחירים המומלצים של היצרניות, תוכלו למצוא כאן משחקים, אביזרים, ג'ויסטיקים ותוספות במחירים זולים יחסית. המבחר הגדול, והשיטה האלפביתית של סידור המשחקים על המדפים, מבטיח חוויית קניה נעימה ומוצלחת.

מחלקת משחקי וידאו גדולה תוכלו למצוא גם בחנות המולטימדיה הענקית J&R. בקומה השנייה של החנות הסמוכה ל-City Hall Park (בין Park Row ל-Ann Street) תמצאו מדפים על מדפים של קונסולות, משחקים, אביזרים ומדריכים מודפסים. כאן מצאתי את הג'ויסטיקים הרשמיים הזולים ביותר ל-Xbox 360 ול-Playstation 3 כמו גם מבחר גדול של משחקים מוצלחים בהוזלה מיוחדת, דוגמת LittleBigPlanet ל-PSP שהוצע חדש ב-20 דולר.

מגזינים

בניגוד לאנגליה, מגזינים המתמחים במשחקי וידאו הם שיגעון נפוץ הרבה פחות בארצות הברית, ורק בדוכנים מעטים בעיר תוכלו למצוא אותם. למי שכמוני אוהב ומעריך את הז'אנר, מומלץ להגיע לחנות Barnes & Noble שבשדרה החמישית (555 5th Avenue). שם תמצאו מבחר מכובד של מגזינים, אף שהמשובחים שבהם (דוגמת  Edge) הם לא מתוצרת מקומית אלא מיובאים מאנגליה. סקירה של המדפים תגלה גם שלחלק מהמגזינים – דוגמת המגזין הרשמי של פלייסטישן – יש גרסה אמריקאית וגרסה אנגלית. זאת האנגלית עבה יותר ומכילה תוספות כמו דיסקי דמו ומדריכי משחק – שאין בגרסה האמריקאית הזולה יותר. מצד שני – חלק גדול מהמגזינים המיובאים אינם עדכניים. כך, לדוגמה, גיליון Edge שבחנות היה זה של חודש יוני, אף שמאז הספיקו לצאת לאור כבר שני גיליונות נוספים.


מבקרים בחו"ל? קראו את המדריכים שלי לפריז ולחנויות וגיימינג בלונדון.

Read Full Post »

Older Posts »