Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘מגזינים’ Category

את המחירים השערורייתיים של סטימצקי למגזינים ועיתוני-משחקים בחו"ל כבר הזכרתי בעבר, ובכל זאת, נראה שאפילו הם מצליחים להפתיע אותי לרעה. ביקור היום בסניף רמת-אביב של רשת הספרים שמתפארת במחלקת הפצת הספרים וכתבי-העת שלה, גילה כי בעוד המגזין PC Gamer במהדורה הבריטית נמכר בארץ במחיר הגבוה ב-44 שקלים מהמחיר הנקוב (שכולל, חשוב להבין, רווח לבעלי החנויות), הרי שהמגזין iPhone games directory נמכר במחיר הגבוה בכ-120 ש"ח מהמחיר הנקוב – 179 ש"ח למגזין שעולה 9.99 פאונד. ולא, זאת לא חוברת עבה או גדולה במיוחד או ארוזה בצורה מיוחדת שיכולה להשפיע על עלויות הייבוא וההפצה. לסטימצקי פתרונים (ולי המלצה ברורה שלא לקנות שם מגזינים).

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בניגוד לעיתונים רגילים, מגזינים, ובפרט אלו המוקדשים לתרבות הפנאי, הם בעיקר מוצר של פינוק. הנייר משובח ומבריק, התמונות צבעוניות וגדולות, והתכנים נעימים ופשוטים לעיכול. אלו בדיוק, הם גם המאפיינים של המגזין הרשמי של נינטנדו, המוקדש ל-Wii ול-DS, והמציע, לצד התכנים המודפסים, גם מתנה ייחודית המצורפת בכל חודש לגיליון. פעם היה זה מחזיק מפתחות שעליו הפטרייה המפורסמת ממריו, פעם לוח שנה ופוסטר של Animal Crossing, והחודש – בגיליון מארס 2010 – ארנק בד הנושא את הלוגו של החברה היפנית. אם פינוק – אז עד הסוף.

המגזין העכשווי, היוצא לאור בבריטניה, הוא גלגולו של ה-Nintendo Magazine System, שפורסם לראשונה ב-1992, וכיסה את הקונסולות הראשונות של הענקית היפנית – ה-Nes, הסופר נינטנדו ודגמי ה-Game Boy השונים. עם החלפת המו"לית בתחילת 2006, הוחלף גם השם וצוות הכותבים, וספירת הגיליונות החלה מחדש, והגיעה, בגיליון אפריל שיצא שלשום באנגליה, למספר 54.

מבחינת התכנים, בין 130 עמודי המגזין ניתן למצוא לצד התמהיל המקובל של חדשות, סקירות, ביקורות, ראיונות וכתבות, גם מדורים ופינות שמטרתם הברורה היא ליצור באז סביב מותגי החברה.

גיליון מארס, לדוגמה, קיים בין קוראיו הגרלה של עשר קונסולות DSi XL – הדגם החדש עם המוסך המוגדל של קונסולת המשחקים הניידת והקדיש לשני כותרי פוקימון החדשים, היוצאים החודש ל-DS, לא רק שער מיוחד (בשלוש מהדורות שונות – שתיים שנמכרו בדוכנים ואחת מיוחדת למינויים), וכתבת ביקורת מחמיאה בת חמישה עמודים (וציון 94%), אלא גם לא פחות משמונה עמודי מדריך-נבוכים למתחילים. מדריך, המנסה בבירור לפתות קהל חדש להצטרף לעדת המעריצים הקיימת. "זה בהחלט שווה את המאמץ, מכיוון שקניית משחק פוקמן חדש היא בקלות אחת מההשקעות הטובות ביותר שאפשר למצוא ל-DS", טוענים במערכת, אף שיש מי שחושבים שאף אחד מכותרי הסדרה לא מצליח להתברג לרשימת 35 המשחקים הטובים, וודאי לא לעשירייה הפותחת.

בנוסף, הקדיש הגיליון עמוד שלם להצגת הצעות המשתתפים בפורמים, למה שהיו רוצים למצוא ב-Super Mario Galaxy 2. קשה, אגב, שלא לחשוד באוטנטיות של אותן "בקשות הקהל", הן נוכח העובדה שהמשחק יוצא לאור בעוד כחודשיים, ולכן כבר זמן רב שלא ניתן להשפיע עוד על תכניו, והן, מאחר וקשה להאמין שהמערכת, הפועלת בחסות נינטנדו, וזכתה מן הסתם כבר לשחק במשחק בגרסתו הסופית, תיצור אצל קהל הקוראים ציפיות שעלולות שלא להתממש.

חשודה ככל שתהיה, הזיקה הרשמית של המגזין לנינטנדו, אינה מבטיחה בהכרח ביקורות מחמיאות ובלתי מאוזנות למוצרי החברה. כך, לדוגמה, זוכה כותר הצלילה החדש שנינטנדו הוציאה לאור ל –Wii, הקרוי Endless Ocean 2 לציון בינוני של 74, והכותבים לא מפחדים לצנן את ההתלהבות מכותרי download שפיתחה נינטנדו, דוגמת Electroplankton שקיבל ציון 70, או Sparkle Snapshots שקיבל ציון 66. ומהצד השני – אותה זיקה רשמית, מבטיחה לקוראים חדשות בלעדיות וסקירות ראשונות הרבה לפני המתחרים. בגיליון מארס היה זה פוקימון, ובאפריל – הצגת הכותרים החדשים בסדרות Super Mario Galaxy ו-Red Steel.

מאפיין נוסף של המגזין, הוא המקום הרב שניתן בו לקשר עם הקוראים ושיתופם בתכנים. כך, לצד עמוד ה -Super Mario Galaxy שתואר קודם, הציג גיליון מארס גם שערים בעיצוב משתתפי הפורום, ציורים שנשלחו למערכת בנושאים הקשורים למשחקי נינטנדו, צילום אוסף מרצ'נדייז הפוקימון של אחת הקוראות, ושישה עמודים שהציגו את תוצאות סקר בחירת הקהל למשחקי 2010. הזוכים, אגב, בתואר משחקי השנה של הקוראים היו New Super Mario Bros ל-Wii, ו-Zeld Spirit Tracks ל-DS. עמוד נפרד גם מוקדש למה שמכנה העיתון אתגרים (challenges) – רשימת שיאים של השחקנים ב-9 משחקים שונים המתעדכנת בכל גיליון, ומקום נוסף מוקדש לויכוחים בין הקוראים למערכת על ציוני ביקורת שניתנו למשחקים שונים.

בשורה התחתונה, המגזין הרשמי של נינטנדו בהחלט מומלץ לחובבי הקונסולה שמחפשים להעביר מספר שעות לא גדול במיוחד, ולא מאתגר במיוחד, בדפדוף וקריאה נעימים. ואסור לשכוח את המתנה החודשית, שכמעט מצדיקה בעצמה את הקניה.

כרטיס ביקור

מחיר: 3.99 פאונד לחוברת בדוכנים באנגליה. 56 פאונד (כ-315 ש"ח) מנוי שנתי לישראל.

סגנון: צבעוני וקופצני, מזכיר עיתוני נוער.

כתבות לדוגמה: 10 זוגות רומנטיים במשחקים (Travis Touchdown ועצמו?), טוויסטים ו-Easter Eggs במשחקים, לוח הזמנים הלא רשמי של עלילות זלדה, ומדריך למציאת כל 50 הארנבים המסתתרים ב-Zelda Spirit Tracks.

פרסומות לדוגמה: הסרט UP, מרצ'נדייז של מריו ופוקימון, תערוכת גאדג'טים ופסטיבל רוק.

Read Full Post »

magazines

מכיוון שאני קוראת באדיקות, על בסיס יומי, בלוגים ואתרי חדשות העוסקים בגיימינג (ראו, לדוגמה, את רשימת הקישורים שבשולי האתר), יהיו מי שיתפלאו שאני משקיעה זמן וכסף בקניית מגזינים מודפסים בנושא. אחרי הכל, אין ספק שהעיתונות המודפסת לא יכולה להתחרות מבחינת קצב ומהירות העדכון, וודאי שלא ברמת הקישוריות או המחיר, עם המקבילה האלקטרונית.

האמת היא שזהו ביטוי לאהבה ישנה שלי למגזינים בכלל, ולנייר הכרומו הנוצץ והצ'ופרים השונים המסתתרים בעטיפות הניילון בפרט. לאשה, פנטזיה 2000, Vogue, Omni, Scientific American, Practical Computing, Allure – הכל, ממדע בדיוני ופנטזיה, דרך מחשבים ותכנות ועד מגזיני אופנה ואיפור, מצא את דרכו מהמדפים מפקיעי-המחירים של סטימצקי וחנויות דומות, אל הבית שלי. בשלב מסוים, בגיל ההתבגרות, אף קישטתי את קירות החדר הקטן שלי בעטיפות שגזרתי ממגזינים מוזרים, כולל מגזין לחובבי ויניל וגומי, ובטאון מדעי העוסק בתורת ההצפנה. הצעד מפה ועד לרכישת כל חוברת (כמעט) שאני מוצאת בתחום משחקי ה-PC והקונוסלות, היה, אם כך, טבעי למדי.

מעבר לנטיית הלב שלי, גם הנוחות והפינוק שבקריאה מנייר חסרות תחליף אמיתי. בין אם במיטה לפני השינה, וודאי שעל שפת הבריכה או חוף הים (בפעמים המעטות, אני חייבת להודות, שאני יוצאת לשמש ולחול) או בנסיעות העבודה – מגזיני המשחקים מספקים מבחינתי חויה צבעונית מיוחדת, ושפע של מידע נוסף לזה שאני צוברת על התחביב שלי מכלים אחרים. מידע, שלפעמים הוא אף ייחודי יותר או מקיף מזה שניתן למצוא ברשת. וכן – יש גם את הפוסטרים, הדיסקים עם הדמואים, ספרוני החינם הקטנים, ושאר ההפתעות שעוזרות למשוך אותי שוב ושוב  לקנות מגזינים על משחקים ובכלל.

למי שרוצה לנסות בעצמו את החויה, אך חושש מהסיכון הכספי שבהוצאת הסכומים השערוריתיים שדורשים על מגזינים כאלו בארץ (לעיתים עד פי שש מהמחיר המומלץ), או הסכום הנכבד של רכישת מנוי שנתי בחו"ל, אנסה ברשימות הבאות לתת עזרה מסוימת דרך סקירות וביקורות מפורטות על ההיצע (הגדול, כאמור) שאני מכירה. קריאה מהנה.

Read Full Post »