Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘3DS’

חג פסחא שמח

Animal Crossing Easter

הסט (הכמעט שלם) של רהיטי החג

במסגרת האמונה רבת השנים שלי לפיה "חגים עדיף לציין במרחב הוירטואלי", ביליתי חלק גדול מהיום בחגיגות הפסחא של "Animal Crossing" על ה-3DS. בהתאם למסורת חיפוש-הביצים המאפיינת את החג גם ב"עולם האמיתי", הסתובבתי שעות ארוכות בכפר מחפשת ביבשה, באוויר, ובעיקר במים – ביצים שבתוכן מסתתרים כרטיסי הפתעה אותם ניתן להחליף לסט רהיטים יחודי לחג. מתוך 13 הפריטים של הסט השלמתי 12. חסרה לי רק הטלוויזיה שבטח הייתי יכולה להשיג עם עוד כמה שעות השקעה, אבל ברצינות, כמה אפשר "לטחון"? (לא מעט מסתבר. ואני גם לא מתחייבת שלא אנסה שוב בערב). בנוסף ישנו גם "פרס גדול" בדמות תמונה אישית של ארנב האביב שמחלק את הפרסים, אבל מכיוון שזכיתי בה כל כך הרבה פעמים (לדעתי כ-שמונה במהלך היום), היא קצת איבדה מיוקרתה..

בכל מקרה מדובר בזווית באמת נחמדה על החג, ובנוסף – בניגוד לאירועים אחרים ב-Animal Crossing, הפעם זה לא בא על חשבון שגרת השבוע הרגילה בכפר – מה שאמר שניתנה לי ההזדמנות (שבהחלט ניצלתי) לקנות כמויות של לפת לקראת המסחר הספקולטיבי השבועי. בקיצור -אחרי הפסקה ארוכה מהמשחק הזה, נהניתי מאד לחזור, והאמת שגם לא ראיתי אלטרנטיבות מעניינות יותר לציין היום את פסחא.

חג אביב שמח.

מודעות פרסומת

Read Full Post »

אחת השאלות שהעסיקה רבים לקראת יציאתו לאור של Animal Crossing החדש, היתה האם ייושם בו מודל של מיקרו-עסקאות, כלומר תשלום בכסף אמיתי עבור פריטים וירטואליים, במודל המוכר כל כך ממשחקי המובייל. אחרי הכל, לא רק שאנימל קרוסינג – משחק המבוסס על איסוף מגוון רחב מאד של פריטי לבוש, רהיטים ואביזרים אחרים – נראה מתאים לכך במיוחד, אלא שנינטנדו הצהירה לא אחת שבכוונתה להעמיק ולהרחיב את פעילותה בשוק הדיגיטל, וגם הוכיחה זאת הלכה למעשה באמצעות משחק ה-3ds Fire Emblem: Awakening. המשחק, שיצא לאור ביפן באפריל 2012, כחצי שנה לפני Animal Crossing, יישם לראשונה אצל נינטנדו מודל של תוכן דיגיטלי נוסף (dlc) בתשלום, בהציעו לרכישה מגוון לא קטן של דמויות ושלבים נוספים. את המשחק אמנם לא פיתחה נינטנדו עצמה, אולם זמן קצר אחרי יציאתו לשוק, הודיעה הענקית היפנית כי מודל דומה ייושם גם בכותר החדש באחת מסדרות הדגל שלה New Super Mario Bros 2, בו הוצעו ערכות של שלבים נוספים לרכישה בנפרד. בשילוב עם נתונים שהתפרסמו באותה עת על ההצלחה של המודל העסקי החדש במקרה של Fire Emblem – שם הניב התוכן הדיגיטלי הנוסף מכירות בהיקף של כ-5 מליון דולר, התחזית להתפשטות מהירה של תכנים נוספים בתשלום נראתה בהחלט כמתחילה להתממש.

אלא שנינטנדו מיהרה להודיע למשקיעים ולציבור הרחב שאין בכוונתה לאמץ ללא הבחנה את המודלים העסקיים השונים של מכירות דיגיטליות. בדברים שנשא Satoru Iwata, נשיא החברה, בפני משקיעים, הוא הדגיש כי הוא רואה בתכנים הדיגיטליים אמצעי המיועד לאפשר לצרכנים "לשחק בכותר למשך זמן ארוך יותר וברמה עמוקה יותר", וכהזמנה ללקוחות "לשלם על תוכן שהמפתחים שלנו יצרו בנוסף", להבדיל, מתשלום נוסף על כותר שמוצע במקורו כבלתי שלם. לסיום דבריו ביקש Iwata להפריך את "אי-ההבנות לפיהן אנימל קרוסינג החדש עשוי להיות משחק שיתבסס על מכירות של תכנים נוספים". אמירה חדה וברורה שרחוקה מאד מלהיות מובנית מאליה, כפי שהתבטא אחד ממפתחי האינדי המוכרים פיל פיש (ממפתחי המשחק Fez). "שאנימל קרוסינג לא יכיל מיקרו עסקאות בימינו ובתקופתנו זה דבר כל כך מיוחד ויקר", כתב בסטטוס שפרסם בטוויטר. "האיפוק שנינטנדו מגלה הוא מדהים".

Animal Crossing: New Leaf ל-3ds, יצא אכן לאור בנובמבר 2012 לא תכנים דיגטליים נוספים בתשלום (ישנם תכנים דיגטליים המופצים על ידי נינטנדו חינם), ובאותו חודש כותר מפורסם נוסף – Pokemon Mystery Dungeon הציע שלבים ומבוכים נוספים בתשלום במודל שנראה תואם את העקרונות עליהם דיבר Iwata.

אלא שייתכן שהאיפוק הזה, הוא נחלת נינטנדו רק בנוגע לכותרים שלה עצמה, ואינו בהכרח מתפרס כמדיניות מחייבת גם על מפתחים אחרים הפועלים באישורה ועידודה. כך נראה לפחות מהכותר החדש Disney Magic Castle שהוציאה בחודש שעבר Namco Bandai ל-3ds ביפן. המשחק שיש הרואים בו גרסת דיסני ל-Animal Crossing, מציע סימולציה של חיים וירטואליים בעולמות של האגדות השונות בגרסת האולפנים האמריקאיים – מפו-הדב, דרך סינדרלה ואלאדין, ועד לילו וסטיצ', וכמובן מיקי, דונלד, וחבריהם. בדומה ל-Animal Crossing גם המשחק הזה מציע שפע גדול של בגדים, רהיטים ואביזרים אחרים לאיסוף, אלא שכאן – את חלקם ניתן להשיג רק תמורת תשלום של כסף אמיתי בנוסף ומעבר למחירו של המשחק המקורי. בנוסף, לא מדובר כאן על רכישה של שלבים נוספים או הרחבות אחרות של חוויית המשחק, אלא על רכישה של פריטים קוסמטיים בלבד, או של אביזרים שנבדלים ממקביליהם הכלולים במשחק, רק בעיצוב ובצורה. כך לדוגמה ניתן לרכוש טי-שירט חדשה לדמות בעיצוב לילו וסטיצ' תמורת 100 יין (כשלושה וחצי שקלים), או חליפת פו-הדב תמורת 200 יין. במילים אחרות – זאת היא הדוגמה הראשונה והיחידה בינתיים למיקרו-עסקאות המוכרות ממשחקי המובייל, אלא שבניגוד אליהם היא אינה כלולה במשחק חינמי או כזה המוצע תמורת דולרים בודדים, אלא בכותר של יצרנית מובילה המשווק במחיר מלא בחנויות.

האם מדובר בדוגמה יחידה וחריגה או בסנונית ראשונה המבשרת מגמה שתלך ותתרחב? לדעתי הסיכויים שמדובר באפשרות הראשונה, נמוכים למדי. לא רק בגלל הפוטנציאל העסקי העצום של המיקרו-עסקאות, בו הכירה גם נינטנדו, אלא, ובמיוחד נוכח המאמצים שמשקיעה לאחרונה הענקית היפנית בתחום. אחד מהם, שלא זכה להדים רבים בתקשורת הוא כוונתה של נינטנדו לבחון אפשרויות לנצל את טכנולוגיית ה-NFC המשולבת בבקרי ה-WiiU, לצורך ביצוע מיקרו-עסקאות. על פי הפרסומים, אפשרות שנבחנת בכיוון זה הינה ביצוע תשלומים על ידי כרטיס נטען המשמש לתשלום על רכבות ואוטובוסים – מעין ״רב-קו״ יפני, פשוט על ידי הצמדתו לרגע לבקר ה-WiiU. יישום מנגנונים כאלו יאפשר לפשט ולייעל את תהליך התשלום ולעודד קניה אימפולסיבית, מה שמתאים במיוחד למודל של מיקרו-עסקאות שעיקרו גריפת רווח מעידוד כמות גדולה מאד של עסקאות שכל אחת בפני עצמם מה היא בסכומי כסף קטנים יחסית. נראה, אם כן, שלנינטנדו יש בהחלט מחשבות ותוכנות בתחום, החורגות מאישור כותרים בודדים, ולא רחוק היום שבו מיקרו-עסקאות יהפכו לחלק משמעותי משוק הדיגיטל גם בעולם הקונסולות של היצרנית היפנית. הכינו את הארנקים.

 

Read Full Post »

בשבוע שעבר הגיע לחנות המקוונת של הנינטנדו 3ds ביפן כותר חדש של החברה בשם ״חנות הספורט של דרמשי״. מה שמעניין במיוחד באוסף המשחקונים הזה הסובבים סביב תפקידי החובט והתופס בבייסבול הוא לא רק סיפור המסגרת המוזר שלו הכולל, בין ביתר, חנות אביזרי ספורט המנוהלת על ידי כלבים דלמטיים שבעליה מחפשים אהבה וקונסולת משחק עתידנית בשם 4ds, שנועדה לפתור את מצוקת מרחבי האימון בעיר המודרנית על ידי הכנסת השחקן פיזית לתוך המשחק, וגם לא האלמנטים המיוחדים שהוא מוסיף לנוסחת הבייסבול דוגמת צלחות מעופפות אותן על החובט להביס באמצעות פגיעה בהן עם הכדור.

הייחוד של המשחק הזה הוא במודל המחיר שלו. בבסיסו המשחק מוצע להורדה חינם מה-eshop, אבל מתגלה כדמו המכיל שישה שלבים מתוך כחמישים של אחד מתוך עשרה משחקונים. כל אחד מהמשחקונים, ניתן לרכישה מתוך המשחק, במחיר בסיסי של 400 ין (כ-15 שקלים) למשחקון. אלא שכאן נכנס האלמנט המעניין והמפתיע. מסתבר שמחיריהם של המשחקונים השונים ניתן להורדה לא רק באמצעות שימוש בקופונים שווי-כסף (בסכומים שונים עד 100 ין) ובקופונים המציעים אחוזי הנחה מגוונים (עד50%) אותם מקבלים בשלבים שונים של התקדמות בכל אחד מהמשחקונים, אלא שהמחיר בחלקם נקבע באמצעות משחקון נפרד של התמקחות עם בעלי החנות.

כך, לדוגמה, במסגרת שלבי הדמו ששיחקתי, קיבלתי כפרסי הצלחה מתנות מוזרות שונות שכללו ביצים קשות, פיאה נוכרית ומספרים קטנות לקיצוץ שערות אף. כשהגעתי למוכר לברר על קניית המשחקון השלם, התברר לי שתמורת ביצה קשה הוא מוכן להוריד לי את המחיר ב-100 ין, ולספר לי על צרותיו שכללו תחושת אי נוחות באף. בהמשך השיחה הוא שמח לקבל את המספריים והציע הנחה נוספת של כ-10 ין, ואז התחלנו להתמקח כשאני לוחצת על עוד ועד הנחה. בסוף ,אחרי כמה סיבובים כושלים של מו״מ, הצלחתי להשיג הנחה כוללת של 200 ין (הנחה שקרוב משפחתו של הבעלים רמז לי שהיא הגדולה ביותר שאוכל להשיג הפעם) ולקנות את המשחקון הראשון בחצי מחיר.

מעבר לחידוש ולמוזרות שבמודל הזה הוא מעלה שאלות מעניינות של תכנון ושליטה בחוויית הקניה. בשלב זה לפחות, כשאין עדיין באינטרנט מדריכים של שחקנים שגמרו את כל המשחק, לא ברור כיצד ניתן להשיג את העסקה המשתלמת ביותר. האם בכל המשחקונים שיעורי וסוגי ההנחות זהים והקושי להשיג אותן דומה? האם אין טעם לקנות יותר מאשר כמות מסויימת של משחקונים כי את האחרים אפשר יהיה לקבל בהנחות גדולות במיוחד? וכמה בממוצע תעלה כל החבילה השלמה?

מעבר לכך, כמובן, נכנסים גם שיקולים של רמת המשחק ומחיר הגיוון. האם, לדוגמה, שווה לי באמת שלא לנסות משחקונים אחרים רק כי עדיין לא הצלחתי להשיג את ההנחה המקסימלית עבורם? ואולי דווקא המשחקון הבא שאשחק יהיה לי קל יותר ואם אקנה אותו עכשיו אוכל ביתר קלות להגיע להנחות במשחקונים אחרים?בסוג ובמגוון של השאלות הזה אני נתקלת פעם הראשונה, לא רק ב-3ds או אצל נינטנדו, אלא בכלל בעולם המשחקים. ומסיבות שונות – דוגמת שאלות שעשויות להעלות בקשר להגינות המודל או אלמנט המזל וההימור בו, ממש לא ברור אם מדובר בסנונית ראשונה למודלים חדשים של תמחור או בניסיון חד פעמי שאולי גם ישאר בגבולות יפן (נראה שהחוקים הצרכניים במערב חמורים יותר). כך או כך, מה שברור הוא שנינטנדו הוכיחה לנו שוב שהיא חברה שחושבת אחרת לגמרי מהמתחרים, ומנסה בקביעות, ובהצלחה ראויה לציון, להגדיר מחדש עקרונות ותפיסות בסיסיות בעולם המשחק.

Read Full Post »

יומני animal crossing

ערב עמוס. אחרי שבוע שלם שלא יצאתי מהבית, הרבה מאד מהפרחים בכפר קמלו ודרשו השקיה והאדמה התמלאה בעשבים שוטים. גם האוכלוסיה השתנתה – קומרוסו, הדב ההדוניסטי עם עמודי השיש היווני בסלון עזב, ולכפר הגיעה רייצ׳ל, דובה חמודה וחברותית שסיפרה לי על דיאטת התפוזים שהיא מנסה בימים האחרונים, והיתה אסירת תודה כשהבאתי לה תפוז טרי מאחד העצים.

אחר כך, עבדתי בפעם הראשונה בבית הקפה של הכפר, לצדו של המאסטר, שהחליט לתת לי הזדמנות לעבוד אצלו אחרי שהתיידדנו בפעמים הרבות שפקדתי את המקום. העבודה לא פשוטה — מסתבר שבריסטה טוב צריך להכיר את הלקוחות שלו, ולדעת בדיוק איך כל אחד מהם אוהב את הקפה שלו. מסוג הפולים, דרך כמות החלב, ועד כמות הסוכר. שרתתי חמישה לקוחות הערב ואצל צאחד אפילו קלעתי בדיוק לטעם שלו, למרות שאני לא זוכרת מי זה היה, אז יש סיכוי לא רע שבפעם הבאה דווקא אאכזב. אני לא חזקה במשחקי זכרון – אולי כדאי שאתחיל לרשום מי אוהב מה. בכל מקרה יצאתי עם שכר שווה ערך לאלף פעמונים כך שזה היה לא רע.

הפתעה נוספת חיכתה לי כשהגעתי הביתה, אחרי ההופעה המסורתית של שבת בערב במועדון. מסתבר ש-Totakeke (מי שחלקכם מכירים בתור קיי. קיי. סליידר) זיהה שיש לו מעריצה קבועה, והחליט לשלוח לי צילום שלו למזכרת. חבל רק שהוא לא היה חתום.

Read Full Post »

מפגשים מהסוג הנדיר

מפגש נדיר של בעלי הקונסולה הניידת של נינטנדו

לא קל להיות חובבת 3ds בישראל. נציגות או תמיכה רשמית אין, משחקים מוצעים בחנויות במחירים גבוהים ובהיצע דל, כדי להנות ממבצעים והגרלות רשמיים צריך להתחכם (עם כתובת שאולה) ולהוציא כסף (על שירותי שילוח מחו״ל), ותכנים ושירותי תוכן שונים חסומים בכלל לשימוש בטריטוריה. ואם לא די בבעיות האלו – שמוכרות גם לגיימרים ישראלים מקונסולות אחרות – מדגישה הקונסולה של נינטנדו, שתוכננה סביב עקרונות של שיתוף ומפגש חברתי ב״עולם האמיתי״, עד כמה אנחנו פה בארץ, מחזיקי ה-3ds, מעטים ורחוקים.

קחו למשל את ה-street pass, פונקציה מובנית במכשיר שמאפשרת לו לזהות מכשירים אחרים הנמצאים בטווח של כשלושים מטר ממנו, ולקבל באמצעות מפגשים כאלו, בין היתר, בונוסים בדמות לוחמים וקוסמים שמסייעים במשחק הרפתקאות פשוט וחלקי פאזל שהופכים כשמשלימים אותם לציור תלת מימדי עם תוספות. האטרקציה היא שהפונקציה הזאת פועלת ברקע בלי צורך בהשקעה מיוחדת מעבר להסתובבות עם המכשיר במצב sleep mode, וכך בתיאוריה אפשר להנות ממפגשים אקראיים ואנונימיים עם שחקנים אחרים במהלך היומיום. וזה באמת עובד ומהנה למדי בתנאי שיש שחקנים אחרים בסביבה, מה שבישראל, כך נראה, לא ממש קורה.

שוב ושוב אני מסתובבת במרכז תל אביב ואזורים אחרים הומי ילדים ואדם בלי שהקונסולה שלי מזהה אף לא קונסולה אחת נוספת. דיזנגוף סנטר, תחנת הרכבת, קניון רמת אביב, חנויות באג או טויס אר אס. כלום. שממה אינטראקטיבית של ממש. אז נכון שיש בישראל לפחות כמה עשרות של בעלי הקונסולה, ואפילו יש קבוצה פעילה למדי בפייסבוק שמאגדת את חלקם, אבל מפה ועד מפגש אמיתי ולא מתוכנן ברחוב – הדרך כנראה ארוכה.

אז מה עושה מי שרוצה בכל זאת למלא את הרחבה המרכזית שלו, ה-Mii Plaza – בדמויות וירטואליות של שחקנים אחרים, ולא מזדמן לו לקפוץ לחו״ל? משתדל להגיע לכנסים של גיקים. כמו כנס המדע הבדיוני והפנטזיה אייקון שמתקיים בסוכות, או כנס חובבי המנגה והאנימה ״הארוקון״ שמתקיים כבר מספר שנים בפורים, ומילא אתמול את היכל התרבות של ראשון לציון. בכנס הזה אפשר היה להינות לא רק מסרטים נהדרים, הרצאות מגוונות, דוכנים והמון תחפושות קוספליי מושקעות, אלא גם מחברתם של גיימרים רבים ממש, שהביאו איתם את ה-3ds שלהם, ונראו רעבים למפגש עם שותפים לתחביב. רעבים כל כך, שעבור רבים מהם זאת היתה גולת הכותרת של הכנס, ולמרות מגוון התכנים המעניין שהוצע, העדיפו לבלות את זמנם במשחק עם אחרים, החלפת דמויות וטיפים.

לי אישית עוד לא יצא לפגוש בבת אחת כל כך הרבה מבעלי הקונסולה. בטח שלא בארץ, אבל גם לא כשהסתובבתי במרכז לונדון ובאמסטרדם. אז נכון שזה לא ממש התקרב לסיפורים מכנסים דומים בחו״ל, על מפגש בתוך שעות ספורות עם עשרות רבות ואף מאות של שחקנים אחרים, אבל בהתחשב בגודל הכנס ובעיקר בגודל קהילת החובבים המקומית, בהחלט מדובר היה בהזדמנות יוצאת דופן. הזמנות שאיפשרה לי לא רק להשלים מספר מהפאזלים שלי ולקבל חלקים נדירים באחרים, אלא, ובעיקר להנות מההרגשה שאני לא באמת לבד, אלא חלק מגרעין נחמד ומגוון של גיימרים עם אהבה דומה. עכשיו נשאר רק לחכות למפגש הבא, שאולי יתארגן אפילו לפני כנסי הגיקים של חופשת הפסח. נקווה.

 

Read Full Post »

יומני Animal Crossing ה-30.11.12

גשר העץ החדש ופתיתי השלג הראשונים השנה

גשר העץ החדש ופתיתי השלג הראשונים השנה

אחרי לילה סוער שבו נפתח לראשונה מועדון הריקודים שלנו – 444 עם הדיג'יי המוכשר KK שניגן עבורנו מוסיקת מטאל קצבית, הבוקר הכפר התעורר לפתיתים ראשונים של שלג. מחזה ממש יפה, למרות שחלק מהתושבים בהחלט התלוננו על הקור שהתחיל להיות מורגש. בעיקר התנין שסיפר שמכיוון שאינו עם דם חם קשה לו להתמודד עם בוקרי החורף הקרים.

חוץ מזה חנכנו היום בכפר את הגשר השלישי (והאחרון במספר – עוזרת ראש הכפר סיפרה שאם נרצה לבנות עוד גשר נצטרך להרוס את אחד הקיימים) – גשר עץ במיקום יפהפה ממש מעל המפל הגדול שבין הנחל לים. פרויקט הבינוי החדש שבחרתי הוא ספסל עץ במקום פסטורלי משקיף על עיקול הנהר ונראה שמדובר בפרויקט לא יקר שיסתיים מהר.

עוד הפתעה שקרתה הבוקר היתה שבעלה של הכבשה מחנות המיחזור התעורר סופסוף אחרי שישן מהיום שהגעתי לכפר. מסתבר שהוא מציע את כישוריו כנגר ומחדש רהיטים. עוד לא ניסתי – אבל בהחלט נשמע מעניין.

Read Full Post »

הקונסולה התלת-מימדית החדשה של נינטנדו.

בניגוד למפגן הכוח והחדשנות שסיפקה נינטנדו בתערוכת E3 העולמית בקיץ האחרון, אירוע ההכרזה שהתקיים לפני מספר שעות באמסטרדם לקונסולה הניידת החדשה של היצרנית היפנית – הנינטנדו 3DS  – היה אכזבה של ממש. באירוע משמים, שנמתח ללא צורך למשך שעה ורבע – חצי שעה יותר מהאירוע שהתקיים במקביל בניו-יורק, שימשו על הבמה אנגלית מגומגמת ויפנית מתורגמת, כדי לפזר נתונים ישנים והבטחות חדשות, במקום את הערפל ששורר עדיין סביב ההשקה של הקונסולה החדשה. השקה, שכעת הוכרז שתתקיים באירופה בעוד כ-9 שבועות (ב-25 במארס).

תחת הסיסמה "יותר מאשר משחקים בתלת-מימד" הציגה היצרנית היפנית עובדות שכבר ידענו – שהמסך העליון של הקונסולה כפולת-המסכים רחב יותר מזה של ה-DS הקיים, שהיא מצוידת במצלמה קדמית (לצילום עצמי רגיל) ובשתיים אחוריות (לצילום בתלת-מימד), שיש לה חיישני תנועה, ושכשהיא סגורה אך לא כבויה (כלומר ב-Sleep Mode) היא יכולה להוריד תכנים מהרשת ולתקשר עם קונסולות 3DS אחרות המצויות בסביבה. כיצד אלו מבטיחים שימושים שהם "יותר מאשר משחקים בתלת-מימד" לא הוסבר באירוע, ממנו נעדר באופן מעורר דאגה גם כל אזכור להבטחות מהקיץ, ולפיהן ניתן יהיה לצפות באמצעות הקונסולה הניידת בסרטים מסחריים בתלת-מימד, מהסוג שמציף לאחרונה את בתי הקולנוע.

האירוע כלל עוד הבטחות ורמזים מעורפלים על העתיד המזהיר הצפוי לקונסולה התלת-ממדית הניידת. דובר בו על שיתופי פעולה מסחריים עם חברות תוכן (אף שבשלב זה הוזכרה רק EuroSport) ועל "מגעים" עם חברות סלולר ברחבי אירופה שלא ברור עדיין איזה ערך מוסף יוכלו להציע לצרכנים שם (לנו בארץ, אפשר להעריך, במילא כל התכנים האלו יהיו חסומים). אחרי הקדמה מלאת-שבחים ופרסומת עצמית ארוכה, עלה על הבמה גם David Sproxton, ממייסדי האולפן Aardman, ונטע לרגע תקווה שאולי וואלס וגרומיט המקסימים עושים את דרכם ל-3DS. מה שקיבלנו במקום זאת היה, ההבטחה הלא מרגשת שהכבשה המצוירת Shaun – שכיכבה כבר בכותר כושל ל-DS לפני כשנתיים – תופיע בסרטונים קצרצרים בני כדקה שיצאו לקונסולה, לא ברור אם חינם או בתשלום, לקראת סוף 2011.

מה שנעדר במפתיע מאירוע ההכרזה, היו הנתונים החשובים כל-כך להם חיכינו מאז הקיץ – מחירה המומלץ של הקונסולה הניידת החדשה ופירוט המשחקים שיהיו זמינים בעת ההשקה. במקום זאת קיבלנו רק את המחיר בארה"ב (250$) ורשימה של שלושים ומשהו משחקים שיצאו לאור "בין מועד ההשקה של הקונסולה ובין ה-7 ביוני".

כל אלו יחד, מצטברים לתחושה קשה שנינטנדו, והקונסולה הניידת החדשה שלה, לא בשלים עדיין להשקה, ומגיעים כעת לשווקים בארצות הברית ואירופה (ומשם לישראל) משיקולים שבראשם, כנראה, ניסיון להכות את התחרות הגוברת מצד אפל וסוני, ותקווה להספיק ולהגדיל את שורת הרווח, בימים האחרונים של שנת הכספים של היצרנית.

אז נכון שהטכנולוגיה והפוטנציאל של ה-3DS מרשימים מאד, וכנראה שבעתיד הלא רחוק מדי יהיו סיבות מצוינות לקנות אותה (גם במחיר הגבוה הצפוי בארץ, שאני מהמרת שיעמוד על כ-1400 ש"ח), אבל אני חוששת שב-25 במארס המלך עומד לצאת לרחובות כשהוא לבוש בחלומות בלבד.

Read Full Post »