Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘iPod’

נתחיל בזה שה-iPod Touch  שלי לא פרוץ, מטעמים עקרוניים  ומעשיים – אני אוהבת לקנות את המשחקים שלי בצורה חוקית ואוהבת להתחבר בקלות לחנויות המקוונות בלי לדאוג מחסימות ובעיות. מה שאומר, מצד שני, שאני נתונה לחסדיה של היצרנית אפל, וזאת לא ידועה במיוחד כמאמינה בחסדים (להבדיל מעיצוב או כסף).

הבעיה שלי התעוררה כשגיליתי פתאום ששכחתי לגבות ולהעביר את ספריית ה-iTunes שבמחשב, לפני שאיש הסיסטם של העבודה מחק ופירמט לי אותו בעקבות וירוס עקשן שאף אחת מהתוכנות המסחריות הגדולות לא יכלה לו. אז נכון שכל השירים והמידע שהיו לי על ה-iPod Touch  נשארו שם, אבל ניסיון להתקין עדכון תוכנה או להעביר ל-Touch שיר חדש, גילה לי שאפל דורשת ממני כתנאי למחוק את כל התוכן הקיים שיש לי במכשיר. במילים אחרות – הברירה שאפל הציבה בפני היתה או להשאר עם החומר הקיים שעל המכשיר שלי, בלי יכולת לעדכן, לגבות או להוסיף לו, או לאבד את כל החומר הזה ולהתחיל מחדש.

העקרון הוא פשוט – אפל לא מוכנה שתעבירו מידע ממכשיר למכשיר, אלא רק מה-PC  שלכם, עם ספריית ה-iTunes   שעליו, למספר מכשירים מוגבל הקשורים לספריה הזאת. במילים אחרות – כל מכשיר יכול להיות מקושר רק למחשב אחד, או ליתר דיוק לספריה אחת. וכך, אם המכשיר שלכם לא מזהה את המחשב והספריה, לדוגמה כי מדובר על מחשב חדש או כי מחקתם ופירמטתם את המחשב בלי לעשות קודם תהליך גיבוי והעברה מסודר, אז הוא לא מוכן להסתנכרן יותר אלא אם תמחקו ותאבדו את כל מה שיש על המכשיר.

המשמעות של המדיניות הזאת עבורי – על ספריית המוסיקה של עשרות רבת של דיסקים שצברתי ואיבדתי עם השנים היתה עצובה ביותר. אלא שרגע לפני שנכנעתי לאפל והסכמתי למחוק הכל ולאבד הרבה מאד שירים ושעות עבודה, מצאתי פתרון בדמות תוכנה בשם copyTrans מבית WindSolutions.

התוכנה הזאת מגשרת בדיוק על הפער שאפל יצרה במכוון בכך שהיא מאפשרת לכם להעביר את כל החומר שצברתם על המכשיר הנייד שלכם (אייפוד, אייפד, או אייפון) בחזרה למחשב. וכשההעברה הזאת מסתיימת – ספריית ה-iTunes במחשב שלכם שוב תואמת את המכשיר ויכולה להסתנכרן איתו כרגיל. במילים אחרות – אחרי תהליך חד פעמי של דקות, או שעות (תלוי בהיקף החומרים שלכם), אתם יכולים לחזור למצב שהייתם בו לפני שהחלפתם מחשב או מחקתם מסיבה אחרת בטעות או בכוונה את ספריית ה-iTunes.

רישיון התוכנה עולה 20 דולר (אפשר להשתמש ב-paypal), ואינו מוגבל להיקף השירים, או מספר המכשירים שתוכלו להשתמש בה איתם. מה שאומר אגב שאתם יכולים להשתמש בה גם כדי להעביר לעצמכם שירים ממכשירים של אנשים אחרים, למרות שחשוב להבין שבמקרה כזה יש סיכוי טוב שאתם עוברים על החוק.

באתר מוצעת גם גרסת ניסיון חינמית שתוכיח לכם שזה עובד באמצעות העברת מספר שירים מהמכשיר שלכם חזרה למחשב. מניסיון שלי, על אלפי השירים שהיו לי, הפתרון של copyTrans בהחלט עובד, ושווה גם את 80 השקלים שהשקעתי בו. אותה חברה גם מציעה מוצרים משלימים למי שרוצה לסנכרן חזרה גם את פרטי אנשי הקשר והיומנים שלו או התמונות. דווקא עם המשחקים, אגב, לא צריכה להיות לכם בעיה, כי תמיד אתם יכולים להוריד אותם מחדש ללא תשלום דרך iTunes, בהנחה שקניתם אותם ממנה בצורה חוקית ושהמכשיר שלכם לא פרוץ.

בהצלחה.

מודעות פרסומת

Read Full Post »

גלי ההתלהבות סביב המכשיר החדש של אפל, ה-iPad, שהושק אתמול אחר הצהריים, לא הדביקו, כך נראה, רבים מהגיימרים. אמנם אפל טרחה לנפנף במסך המוגדל, וברזולוציה המרשימה של המכשיר ביחס למתחרות הניידות, תוך שהיא מציינת שלצד משחקי האייפון הקיימים, ייצאו בקרוב גם גרסאות מיוחדות ומשחקים שינצלו את יכולותיו הייחודיות של ה-iPad, אלא שיכולות אלו, ספק אם מותאמות, או אף עולות בקנה אחד, עם הצרכים האמיתיים של משחקי הוידאו.

ראשית וחשוב מכל – כמו ה-iPod Touch  והאייפון, גם המכשיר החדש אינו כולל מקלדת אמיתית או כפתורי שליטה מתאימים. אמנם, בשל מימדי המסך, הגדול כמעט פי שלושה מזה של האייפון, המקלדת הוירטואלית עליו מאפשרת הקלדה נוחה, אולם אין בכך לתת מענה לבעיית השליטה ממנה סובלים רבים ממשחקי האייפון. ג'ויסטיק וירטואלי וכפתורי מסך, סובלים לא אחת מבעיות דיוק, והעדר הפידבק הפיסי לשחקן, מקשה על השליטה שמספקים עכבר או ג'ויסטיק אמיתיים.

שנית, מבחינת יכולות המעבד והגרפיקה, אין מדובר, כך נראה, במהפכה של ממש. המעבד הייעודי מספק קצב של 1GhZ בלבד (לעומת ה-833 מגה הרץ של דור האייפונים הנוכחי) – המזכיר את זה של מחשבי הנטבוק, והגרפיקה אינה מציעה, לא על המסך, ולא בחיבור לטלוויזיה, תמיכה בתקן HDMI. גם במישור התוכנה אין בשורות של ממש – המכשיר מריץ את אותה מערכת הפעלה של האייפון, ולא מציע תכונות כמו מולטי-טסקינג או תמיכה בפורמט Flash שרבים קיוו למצוא ב-iPad.

אולם מבחינתי לפחות, הגדולה שבבעיות, היא היותו של ה-iPad יצור כלאיים, הנמצא בתווך שבין מחשב נייד לבין מכשיר כף יד. מצד אחד, הוא גדול ומגושם מכדי לשאת אותו בקלות לכל מקום – וודאי שלא בכיס או בתיק נשי קטן – דבר המשפיע גם על האפשרות לשחק איתו בנוחות באותם משחקים המבוססים על שילוב של מגע והטיית המסך שהפכו ללהיט על האייפון. ומהצד שני, ה-iPad קטן וחלש מדי, מכדי להציע את אפשרויות וחויית הגיימינג של ה-PC, או של איזו מהקונסולות הביתיות.

למעשה, המכשיר החדש סובל מנחיתות, הן בהשוואה לאחיו הניידים לבית אפל, והן בהשוואה לקונסולות המשחקים הניידות של סוני ונינטנדו. להבדיל מהאייפון, אין זה מכשירים שתסתובבו איתו במילא, והחוסך לכם נשיאה של שניים או שלושה מכשירים נפרדים, שכן ה-iPad לא מיועד לשמש כטלפון, אינו כולל מצלמה מובנית, וגם לא ברור עדיין אם ישמש כתחליף אמיתי למכשיר ה-GPS. ומהצד השני, להבדיל מהנינטנדו DS ומה-PSP, אין בו כאמור, כפתורים או ג'ויסטיקים, וגם לא את רמת העמידות ונוחות הנשיאה הנדרשות מקונסולת משחקים ניידת.

אז נכון, היצע המשחקים הצפוי למכשיר החדש הוא עצום, ורבים מהם יהיו אולי מרשימים ויפים יותר מאלו שאנחנו מכירים היום על המכשירים הניידים, ואולי אף על ה-PSP. אבל הבשורה האמיתית בתחום, תגיע, כך נראה, בכל זאת מיפן, כנראה בדמות הדור הנייד הבא מבית נינטנדו.

Read Full Post »

מחפשים את Doom Resurrection, או רוצים לשחק את GTA: Chinatown Wars המהולל שיצא השבוע, על ה-iPhone או ה-iPod Touch שלכם?

בחנות הישראלית לא תוכלו למצוא את מבוקשכם, אבל, כפי שגם מסבירה ההודעה שתקבלו אם תלחצו על קישור ישיר מאחד האתרים לחנות iTunes, המשחקים האלו, ורבים אחרים שלא "עשו עלייה" לישראל, זמינים להורדה מהחנות האמריקאית. הבעיה היא, שלא רק שתצטרכו לפתוח חשבון iTunes חדש לשם כך (החשבון הישראלי שלכם מקושר רק לחנות הישראלית), אלא שתצטרכו לספק אמצעי תשלום שהחנות האמריקאית תסכים לקבל. ולא – כרטיסי האשראי שלכם (גם אם הם "בינלאומיים"), או חשבון ה-PayPal המקושר אליהם, לא יתקבלו בברכה.

הפתרון המעשי היחיד, הוא לרכוש ולהשתמש בכרטיסי מתנה (Gift Card), המיועדים לחנות האמריקאית. כרטיסים כאלו לא תוכלו לקנות כמובן ישירות ב-iTunes (שכן לשם כך, כאמור, תצטרכו אמצעי תשלום אמריקאי), אולם הם ניתנים לקניה ברשת בכרטיס אשראי ישראלי ו-PayPal, כשאת הקוד תקבלו תוך דקות באמצעות הדוא"ל. תמורת השירות הזה, יגבו מכם עמלה, המשתנה בין אתר לאתר, ולכן כדאי שתשוו מחירים לפני הקניה. בכל מקרה לא הייתי ממליצה על אתרים כמו זה, הגובה מעל 80% תוספת על השירות, אלא על Maximus Cards שמציע מחיר הוגן ושירות אמין (ומומלץ, אגב, גם אם אתם צריכים לקנות מנוי או נקודות לשירותי ה- Xbox Live). שם תשלמו 12.5 דולר (כ-46 ש"ח) לכרטיס בשווי של 10 דולר – כלומר 25% עמלה, ו-עמלה של 17% לכרטיס בשווי של 50 דולר (המוצע בכ-218 ש"ח). בכל מקרה, שימו לב שאתם רוכשים כרטיס המיועד לחנות האמריקאית (Apple US).

השלב הבא, הוא לעבור בתוכנת ה-iTunes לחנות האמריקאית. כנסו לעמוד ה-iTunes כרגיל מתוך התוכנה שעל המחשב שלכם, וחפשו את האייקון עם דגל ישראל המופיע בתחתית העמוד בצד ימין (ייתכן ותצטרכו לגלול לתחתית העמוד כדי לראות אותו). כשתקישו על הדגל, תקבלו עמוד עם דגלי 77 המדינות שלהן סניפים של החנות המקוונת. את הדגל האמריקאי (United States), תוכלו למצוא בתחתית העמוד, חמישי מהסוף. לחצו עליו, ותועברו לחנות הרצויה.

בשלב הבא, עליכם להתחבר לחנות על ידי לחיצה על Sign In שבצד ימין של הסרגל השחור שבחלק העליון של המסך. שימו לב, שלא תוכלו להשתמש בשם המשתמש והסיסמה הרגילים שלכם איתם קניתם מהחנות בישראל (שכן אלה, כאמור, מקושרים לחנות הישראלית בלבד), אלא עליכם ליצור חשבון חדש על ידי לחיצה על כפתור ה-Create New Account. לחצו על Continue במסך הבא המפרסם את שירותי החנות, סמנו את המשבצת המאשרת שקראתם והסכמתכם לתקנון שבמסך שאחריו, ואחרי שתלחצו שוב על Continue, תקבלו את טופס הרישום בו תדרשו לתת כתובת דוא"ל וסיסמה. אם יש לכם כבר חשבון iTunes תצטרכו לתת כתובת אחרת מזו שהשתמשתם בה (תמיד אפשר לפתוח עוד חשבון ב-Gmail).

בעמוד הבא של טופס ההרשמה, תתבקשו להזין את אמצעי התשלום (Payment Method). הקלידו את קוד כרטיס המתנה שרכשתם, בשדה שסימנתי בתמונה באליפסה אדומה. עכשיו הזינו בחלק התחתון  של העמוד כתובת אמריקאית.

למרות שכל כתובת אמריקאית (אותה אפשר למצוא באינטרנט) תתקבל, חשוב שתמצאו כתובת הנמצאת במדינת דלאוור, שכן במדינות רבות אחרות, מוטל מס קניה שנע בד"כ בין 6% ל-8%. אמנם מדובר על סכומים נמוכים, אבל אם השתמשתם לדוגמה בכתובת מניו-ג'רסי (כמו אלו המסופקות  על ידי שירות Mustop), תגלו פתאום שאפילו שיש לכם 10 דולר בחשבון, מתקבלת הודעת שגיאה כשאתם מנסים לקנות משחק שעולה 9.99  (כמו GTA). הסיבה היא, כאמור, שלמחיר המשחק יתווסף אוטומטית מס הקניה (שהינו, בניו-ג'רסי בשיעור של 7%), ויחד המחיר יהיה גבוה מעשר הדולרים שבחשבון. כתובת במדינת דלאוור תוכלו למצוא לדוגמה על ידי בדיקת החנויות שבאתר הבא.

אחרי שסיימתם את תהליך יצירת החשבון תוכלו לקנות את המשחק המבוקש בארה"ב ולהוריד אותו למכשיר שלכם. תהנו.

Read Full Post »

thequest

בתוך המגוון האדיר של המשחקים הזמינים ל-iPhone ול-iPod Touch, לא היה עד לאחרונה כמעט אף משחק תפקידים (RPG). משחק הסגה CD הוותיק Vay, בן 15 השנים, שאף הוא יצא רק ביולי האחרון, עמד כמעט בודד ברשימת המשחקים הרציניים המוצעים לחובבי הז'אנר. מצב זה השתנה לאחרונה לטובה, בזכות ההסבה שעברו לפלטפורמה הניידת מבית אפל שני כותרים בולטים שפותחו במקור למחשבי כף היד – Arvale: Journey of Illusion, שהגיע ל-iTunes לפני חודשיים, ו-The Quest המעולה מבית Redshift, שיצא לאור בפורמט החדש לפני שבועיים ואשר, לדעתי, הוא בין משחקי התפקידים הטובים ביותר שקיימים היום לאיזו מהקונסולות הניידות שבשוק.

ייחודו של The Quest בהשוואה למשחקי תפקידים ניידים אחרים, הוא לא רק במידת הקסטומיזציה המרשימה שהוא מציע לדמות השחקן (יותר מ-20 מיומנויות ומאפיינים שונים המשפיעים, בתורם לא רק על צורת המשחק גם על חלק מהסתעפויות העלילה) ובמנוע המשחק המתוחכם, אלא, גם ובעיקר באופי וצורת המשחק. בניגוד למשחקים כמו Final Fantasy או זלדה, The Quest הוא לא Action Role-Play או Action Adventure, אלא משחק תפקידים קלאסי (RPG). המשמעות היא שבמקום להיות מוטה-קרבות (אף שיש מהם, כצפוי, די והותר), המשחק מבוסס בעיקר על השלמת משימות (quests) וחקירה וגילוי של העולם שסביב.

והעולם הזה – האי Freymore, הסובל מחוסר שקט ויציבות עקב העלמותו המסתורית של המושל המקומי – הוא מקום נפלא לבלות בו את השעות הארוכות הדרושות להשלמת המשחק. יש בו כפרים וערים, ביצות ויערות אפלים, מערות מסתוריות ומנהרות תת-קרקעיות חבויות. הערים עמוסות בחנויות מגוונות – החל מחנויות הנשק והשריון המסורתיות, דרך חנויות ספרים ותכשיטים ועד לדוכני מגדת העתידות ופורץ המנעולים, והטבע מסביב עטור פרחים וצמחיה מרהיבה, המשמשים בתורם כחומרי-גלם להכנת שיקויים. כל פינה של האי ה"קטן" רוחשת יצורים (לא בהכרח אנושיים), שמועות, אתגרים ומשימות.

המשימות עצמן – מהן מציע המשחק יותר מ-50 בנוסף לקו העלילה המרכזי, מגוונות מאד ומלאות דמיון. החל מחיפוש אחר מראת יד שאבדה לילדה במערה חשוכה, דרך השבת אישה חטופה, חדירה לטירה מבוצרת או שחרור אסיר כלוא, ועד להסתננות לבין שורות גילדת הגנבים החשאית או חיסולו של מלך הגובלינים – The Quest מציע לא רק שפע של אתגרים, אלא גם תפניות וטוויסטים עלילתיים. ובמרבית המקרים, לא די בכוח או בציוד מתאים על מנת להשלים את המשימה. מחשבה יצירתית, רוח חקרנית ונכונות לקבל החלטות מוסריות מורכבות, דרושות לא פחות, ולעיתים אף יותר, על מנת להצליח באמת. ולעיתים – גם היכולת להודות בכשלון, שכן במשחק הזה (בדומה, מן הסתם ל"חיים האמיתיים"), צריך לפעמים גם לדעת להפסיד ולהיות מוכנים להקריב משהו, כדי לזכות.

The Quest מצטיין לא רק במורכבות ובתחכום של המשימות, אלא גם במנוע משחק מפורט ומרשים. מנוע התומך, בין היתר, בחילופי הזמן ומזג האויר, מיפוי סביבה אוטומטי ואויבים המנהלים את הקרבות בצורה טקטית, כמו גם בהשפעת משקל החפצים על השחקן הנושא אותם, וחישוב בלאי כלי הנשק והציוד. יש במשחק מערכת דיאלוגים מפורטת ודמויות המושפעות ביחסן אל השחקן ממאפייניו השונים (וביניהם גזע, מגדר, אופן לבוש ומוניטין), עשרות רבות של ספרים שניתן לקרוא באמת (והמכילים מגוון אגדות וסיפורים מההיסטוריה המקומית),  שפע של דמויות מסקרנות ואזורים נסתרים, ואפילו משחק קלפים מורכב ומעניין נוסח Magic: The Gathering, שאפשר לשחק בפאבים המקומיים בתקווה להתעשר. השחקן יכול ללמוד עשרות לחשים וקסמים, להתאמן באלכימיה, לרכוש בהדרגה את אומנויות הנפחות ותיקון הציוד, ואפילו לבחור לסטות מדרך-הישר ולעסוק בפעילויות פליליות כמו כיוס ופריצה לבתים, אשר יסיטו מצדן את כוחות המשמר המקומי כנגדו.

חוויית המשחק העשירה שמציע The Quest, נתמכת גם במוסיקת רקע יפהפיה וגרפיקה תלת-ממדית מושכת, המשלימים את הכותר הזה להרפתקה מופלאה שפשוט אסור להחמיץ. וכאמור, כל הקסם הזה זמין לא רק לבעלי iPhone ו-iPod Touch, אלא גם למי שכמוני, מחזיק במכשיר כף יד מיושן יותר, דוגמת מכשירי Palm או  Pocket PC, או מוכן להריץ את המשחק על המחשב האישי. אסור להחמיץ.

Read Full Post »