Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘PS2’

SamsungLE32A451

אם קניתם או אתם חושבים לקנות טלוויזיית LCD חדשה, ומתלבטים איזו השפעה תהיה לה על משחקי הוידאו שלכם, או שפשוט שקלתם להשקיע בכבלים איכותיים יותר מאלו שבהם אתם משתמשים היום כדי לחבר את הקונסולה למסך – המדריך שלפניכם נועד לנסות ולהאיר את הנושא, ולהציע כמה טיפים מניסיון אישי.

האם טלוויזיה טובה יותר תציע חוויית משחק טובה יותר?

למרות שלכאורה ברור שהתשובה לשאלה הזאת היא בחיוב, כדאי לתת את הדעת למספר הסתייגויות. ראשית, איכות התמונה שתקבלו תלויה לא רק ביכולות הטלוויזיה, אלא גם, ואולי בעיקר, ביכולות הקונסולה שלכם, ובסוג הכבלים בהם אתם משתמשים לחיבור בין השתיים.

קונסולת ה-Wii, לדוגמה, מציעה תמונה בפורמט מלבני רחב (16:9) מהסוג ממנו תוכלו להנות בטלוויזיית ה-LCD והפלזמות המודרניות, אולם אינה מציעה, תמונה בהפרדה-גבוהה (HD). גם התמיכה בפורמט ה-EDTV, מעין שלב ביניים בין רזולוציה סטנדרטית לזאת הגבוהה, לא מנוצלת על ידי משחקים רבים, ולכן ייתכן שלא תרגישו בשיפור משמעותי במעבר לטלוויזיה מודרנית מישנה יותר, או בהעדפת LCD התומכת בהפרדה גבוהה (HD או HD-Ready) על פני טלוויזיות זולות שאינן כוללות תכונה זו.

מהצד השני, ה-PlayStation 3 וגם ה-Xbox 360 מציעות אמנם תמונה חדה באיכות הפרדה-גבוהה, אולם את התמונה הזאת לא תוכלו לראות בטלוויזיה אם תשתמשו בכבלים הסטנדרטיים שמגיעים בדרך כלל באריזה.

מחזיקי קונסולות העבר, צריכים לחשוב על סוגיה נוספת והיא העובדה שטלוויזיה גדולה וחדה יותר, דוגמת LCD מודרנית, עשויה להדגיש גם ככה את הפיקסלים שבתמונה המקורית, לאו דווקא לטובה, ולכן ייתכן שלא כדאי להשקיע בכבלים ייעודיים כדי לשפר את התמונה עוד. אני לדוגמה גיליתי, שאני מעדיפה לשחק במשחקי ה-PlayStation 2 שלי עם כבלי הקומפוזיט שקיבלתי עם המכשיר ולא עם כבל הקומפוננט המיוחד שקניתי. בנוסף, חשוב לדעת שמכשירי הפלזמה וה-LCD לא תומכים באקדחי-האור ובהתקנים דומים של הקונסולות הישנות, ולכן, בין היתר, לא תוכלו לשחק עליהם חלק ממשחקי היריות שאהבתם או משחקי התלת-מימד המהפכניים של ה-Sega Master System מסוגם של Missile Defense 3-D.

שיטות וסוגי חיבור

כל הקונסולות של ימינו, ולא מעט מקונסולות העבר, מציעות מספר שיטות לחבר בינן ובין הטלוויזיה. שיטות אלו נבדלות ביניהן בסוג הכבל, ועקרונית גם בסוג התוצאה, ולכן חשוב להבין את האפשרויות שלפניכם. להלן סוגי החיבורים המקובלים בסדר עולה של איכות החיבור:

composite1

קומפוזיט – החיבור הבסיסי והסטנדרטי של קונסולות הוידאו עד היום הוא חיבור אנלוגי (כלומר – לא דיגיטלי) המשלב (composes) את אותות הוידאו לכבל אחד (צהוב) ומעביר את הצליל הסטריאופוני באמצעות שני חוטים נוספים (אדום – לערוץ הצליל הימני, ולבן – לשמאלי). אף שחיבור זה היה בשימוש כבר מאמצע שנות ה-50, רק לקראת סוף שנות ה-80, עם כניסת הדור הרביעי של הקונסולות, נזנח כבל האנטנה הקלאסי לטובת חיבורים באיכות טובה יותר ובראשם הקומפוזיט.

S-Video2

S Video – צורת החיבור האנלוגית, המפרידה את התמונה לשני חוטים נפרדים השזורים באותו כבל, נחשבת לאיכותית יותר מחיבור הקומפוזיט. ה-S Video הוצעה כאופציה כבר במכשירי הסופר-נינטנדו של ראשית שנות ה-90. יחד עם זאת, אולי בשל העדר תמיכה בטלוויזיות ישנות רבות, ה-S-Video לא הפכה לסטנדרט אפילו בקונסולות המתקדמות יותר (כולל הנינטנדו 64 וה-GameCube), שהמשיכו להציע באריזה רק כבל קומופוזיט.

Component

קומפוננט –  גם כאן מדובר בחיבור לא דיגיטלי, אולם הפרדת התמונה לשלושה רכיבים (components), הנישאים על גבי כבלים שונים (בהירות – כבל ירוק, וכבלים כחול ואדום לשני ערוצי צבע) מצמצמת את ההתנגשות ביניהם, ומאפשרת להשיג תמונה חדה יותר העדיפה על זאת המועברת בכבלי הקומפוזיט וה-S Video. כמו בחיבור הקומפוזיט, גם לקומפוננט מצורפים שני חוטים נוספים (אדום ולבן) להעברת הצליל הסטריאופוני.

Scart

SCART – חיבור הסקארט הוא מעין מחבר אוניברסאלי, המאפשר לחבר בנוחות טלויזיות התומכות בו לכל סוגי החיבורים שנזכרו קודם (קומפוזיט, S-Video וקומפוננט) באמצעות כניסה אחידה. במילים אחרות – אם יש לכם כניסת SCART בטלוויזיה, תוכלו למצוא כבל מתאים שבצידו השני יש יציאות קומפוזיט, S-Video או קומפוננט, המתאימות לקונסולה שלכם. מצד שני – אם יש לכם כניסות ייעודיות בטלוויזיה לחיבורים האלו, ה-SCART לא מוסיף לכם משהו מיוחד.

HDMI

HDMI – חיבור הוידאו האיכותי ביותר היום הוא החיבור הדיגיטלי בתקן HDMI (ממשק מולטימדיה בהפרדה גבוהה). חיבור זה הוא היחיד שמאפשר את מיצוי היכולות של טלוויזיות ה-LCD המודרניות, ואת הצגתן של תמונות באיכות מקסימאלית בקונסולות ה-Playstation 3 וה-Xbox 360.

מה הכבל הטוב ביותר לקונסולה שלכם?

השאלה איזה כבל ייתן לכם את התמונה האיכותית ביותר בקונסולה, מורכבת למעשה ממספר שאלות. ראשית עליכם לדעת מהו האות האיכותי ביותר שמפיקה הקונסולה, שכן איכות התמונה שתקבלו, מוגבלת על ידי האיכות המשודרת על ידי המכשיר. מסיבה זו אין טעם או משמעות אמיתית להשגת ממיר שיאפשר לחבר יציאה נחותה לסוג כניסה מתקדם יותר.

גם ה-Xbox 360 וגם ה-Playstation 3, מותאמות מבחינת חומרה ומשחקים לשידור דיגיטלי בהפרדה גבוהה, ולכן הכבל הטוב ביותר עבורם הוא כבל ה-HDMI. יחד עם זאת, בחלק מהדגמים הראשונים של ה-Xbox 360 אין יציאת HDMI בכלל, מה שלא מאפשר לחבר אליה כבל מתאים. אם אתם לא בטוחים בקשו לראות את היציאות בחלקה האחורי של הקונסולה, וחפשו את הכיתוב החרוט HDMI שצריך להופיע בבירור ליד אחת מהן.

להבדיל ממתחרותיה, ה-Wii מוגבלת בכל מקרה לשידור אותות וידאו איכותיים פחות (EDTV), ועקרונית כבלי הקומפוננט הם הטובים ביותר עבורה. יחד עם זאת, כאמור, לא כל המשחקים ל-Wii מציעים גרפיקה המותאמת לשידור ה-EDTV, והתמונה שתקבלו בהם לא תשתפר לכן בצורה משמעותית בשימוש בכבלי הקומפוננט. אם תוסיפו לכך את העובדה שהגרפיקה ב-Wii נוטה פחות לפוטו-ריאליזם, בין היתר בשל מגבלות כוח העיבוד של הקונסולה, לא בטוח ששווה להשקיע בהחלפת הכבל שקיבלתם עם המכשיר בכבל קומפוננט יעודי.

הנקודה השניה שאתם צריכים לבדוק כשאתם בוחרים כבל לקונסולה שלכם, היא איזה כניסות יש לכם בטלוויזיה. בטלוויזיות ה-LCD של היום כניסת קומפוננט נכללת כסטנדרט, ואם הטלוויזיה תומכת בשידורים בהפרדה גבוהה (Full-HD או HD-Ready) תמצאו בה גם כניסת HDMI. טלוויזיות ישנות יותר, עם מסך לא שטוח לא יכולות להציג שידורים בהפרדה גבוהה ולכן אין בהן כניסת HDMI, וכדאי שתוודאו איזה סוג כבלים יכולים להתחבר אליהן. כאמור, אם יש לכם חיבור SCART תוכלו לחבר אליו גם כבלי קומפוננט ייחודיים או באמצעות מתאם.

נקודה נוספת היא המחיר. אמנם מחיריהם של כבלים בארץ לא גבוהים במיוחד (כ-150 ש"ח) ובחו"ל, או ב-ebay אפשר להשיג כבלים גם בעשרות שקלים בודדים (למרות שהאמינות, במיוחד בכבלים הממש זולים המגיעים מהמזרח הרחוק, מפוקפקת) אבל לא תמיד משתלם להשקיע בשדרוג אם ההבדל הוא לא משמעותי. ה-Xbox 360 שלי לדוגמה, הגיעה מהחנות עם כבל קומפוננט, ולדעתי האישית, ההבדל בתמונה בין השימוש בו לשימוש בכבל ה-HDMI האיכותי יותר שקניתי ל-PS3, לא באמת משמעותי. בדומה כאמור, לא הרגשתי בהבדל שמצדיק רכישה במעבר בין כבל הקומפוזיט לקומפוננט בנינטנדו Wii או ב-PS2. בכל מקרה, אם אתם בשלב קניית הקונסולה, ייתכן שתוכלו להשיג מהמוכר את הכבל האיכותי יותר חינם כמתנה עם הקניה.

חיבור והתקנה

אחרי, או לפעמים כפי שתראו בהמשך, דווקא לפני, שאתם מחברים את הכבל לקונסולה ולטלוויזיה אתם צריכים להתאים את ההגדרות של הקונסולה לסוג החיבור שבחרתם. כעקרון מדובר בפעולה פשוטה למדי, שתצטרכו לעשות רק פעם אחת בהנחה שאתם לא מחליפים בכל פעם את סוג החיבורים.

בנינטנדו WII, הגדרות היצרן מותאמות לטלוויזיה עם מסך לא רחב (3:4), ולתמונה המועברת באיכות רגילה באמצעות כבלי הקומפוזיט. את הגדרת רוחב המסך תוכלו לשנות על ידי לחיצה על המילה WII שמופיעה בתוך עיגול בצד השמאלי התחתון של מסך התפריט הראשי (המסך ממנו אתם מתחילים את המשחקים), ומשם בחירה באופציית ה-Wii Setting שבמלבן הימני עליו מצויר מפתח הברגים, בחירה באפשרות Screen שבמסך הבא ובאפשרות Widescreen Settings שבמסך שלאחריה. כאן תוכלו לעבור בין הצגה סטנדרטית (4:3) למסך הרחב (16:9). אשרו את הבחירה שלכם באמצעות לחיצה על כפתור ה-Confirm שבצד הימני התחתון של המסך, ולחצו על אפשרות ה-Back עד שתחזרו למסך הראשי.

אם קניתם כבל קומפוננט מתאים, חברו אותו ראשית לקונסולה כשהיא כבויה. הכניסה נמצאת בצד האחורי השמאלי של הקונסולה סמוך לכיתוב AV Multi Out. אחרי שחיברתם את הכבל גם לטלוויזיה, הדליקו אתל הקונסולה ובמסך התפריט הראשי לחצו על המילה WII שמופיעה בעיגול בצד השמאלי התחתון, משם  בחרו באופציית ה-Wii Setting שבמלבן הימני עליו מצויר מפתח הברגים, במסך הבא בחרו באפשרות Screen, ובזה שאחריו באפשרות TV Type. במסך שתקבלו תוכלו לבחור באפשרות EDTV/HDTV, המשתמשת בחיבור הקומפוננט. שימו לב – האפשרות הנ"ל תופיע כאפורה על המסך אם כבל הקומפוננט שלכם לא מחובר או לא תקין. כשסיימתם לבחור, לחצו על האפשרות Back שוב ושוב עד שתחזרו למסך הראשי.

Xbox 360 Cable

ב-Xbox 360 סביר שקיבלתם יחד עם הקונסולה את הכבל המשולב שמאפשר להתחבר לטלוויזיה בחיבור קומפוזיט או בחיבור קומפוננט (ראו בתמונה). כשהקונסולה כבויה, הזיזו את המתג שעל גבי הכבל למצב TV אם אתם רוצים להשתמש בחיבור הקומפוזיט (לטלוויזיה שלא תומכת בהפרדה גבוהה), ולמצב HDTV אם אתם רוצים להשתמש בחיבור הקומפוננט. שימו לב שכשאתם משתמשים בחיבור קומפוננט ישאר לכם כבל אחד מיותר – הצהוב, מכיוון שאות הוידאו מועבר לטלוויזיה במצב חיבור זה על ידי שלושה כבלים אחרים. פשוט השאירו אותו בלתי מחובר והמשיכו הלאה.

הדליקו את הקונסולה עם השלט, ולחצו לחיצה קצרה על כפתור ה-Xbox שבשלט (הכפתור המואר) כדי להגיע לתפריט המערכת. עברו באמצעות הג'ויסטיק השמאלי או כפתורי החיצים ללשונית ה-Settings (הימנית ביותר) ומשם בחרו באפשרות System Settings, ובמסך הבא באפשרות Console Settings ואחר כך באפשרות Display. האפשרות העליונה ביותר במסך הבא היא HDTV Setting. בלחיצה עליה תוכלו לבחור את הרזולוציה הרצויה, בהתאם לסוג הטלוויזיה שיש לכם. מכיוון שה-Xbox 360 מזהה אוטומטית את סוג הכבל בו נעשה שימוש, בחירת הרזולוציה היא הבחירה היחידה שתצטרכו לעשות. התהליך זהה למעבר לשימוש בכבל HDMI, רק שבמקרה זה כמובן אל תחברו לקונסולה את הכבל המשולב אלא רק את כבל ה-HDMI.

אם מסיבה כלשהי אתם רוצים לחזור ב-Xbox 360 להגדרות המסך של היצרנית (לדוגמה כי ההגדרות שבחרתם לא מציגות תמונה כלשהי על הטלוויזיה), עקבו אחרי ההוראות הבאות מאתר מיקרוסופט: ראשית כבו את הקונסולה וודאו שאין בתוכה שום דיסק או משחק. אחר כך הדליקו את הקונסולה באמצעות השלט (כלומר על ידי לחיצה על כפתור ה-Xbox המתכתי שבאמצע השלט) וחכו שהאורות על השלט יפסיקו להבהב. מיד כשההבהוב מפסיק לחצו והשאירו לחוץ את כפתור ה-Y שעל השלט ולחצו על כפתור ה-RT שבשלט. הקונסולה אמורה לחזור להגדרות היצרן ולעשות re-start (כלומר הקונסולה תכבה אוטומטית ותדלק מחדש).

ב-PS3 יש שתי כניסות שונות בחלק האחורי של המכשיר המיועדות לחיבור לטלוויזיה. כניסת ה-HDMI המיועדת לחיבור כבל ה-HDMI, וכניסת AV Multi Out המיועדת לכל סוגי החיבורים האחרים (דוגמת קומפוננט או קומפוזיט). חברו את הכבל בו תרצו להשתמש לקונסולה ולטלוויזיה (ודאו שלא חיברתם כבלים לשתי הכניסות) והדליקו את הקונסולה. כעקרון ה-PlayStation 3 אמורה לזהות אוטומטית שחיברתם HDMI ולשאול אתכם האם אתם רוצים להשתמש בחיבור זה. בחרו Yes ותועברו למסך בו תשאלו האם אתם רוצים שהמכשיר יזהה בעצמו את ההגדרות האופטימליות לטלוויזיה שלכם. אם תבחרו Yes תנסה הקונסולה להציג את הרזולוציה הגבוהה ביותר שהיא מזהה ולשאול אתכם אם התמונה תקינה (שאז אם תענו כן תסתיים ההתקנה) או לא שאז, כמו במקרה שתוותרו על הבחירה האופטימלית, תועברו למסך הראשי.

בתפריט הראשי (אליו יכול להיות שתגיעו רק אחרי שתעשו log on כאחד המשתמשים) בחרו את אופציית ה-Settings, ומשם את Display Settings (שימו לב – לא Video Settings). במסך הבא, בחרו את אופציית ה-Video Output Setting ושם את סוג הכבל בו השתמשתם (לדוגמה HDMI). בשלב הבא תתבקשו לבחור רזולוציה, ואחר כך תשאלו אם אתם רוצים להגדיר גם את חיבורי השמע של הקונסולה, או, כפי שנעשה כעת, לסיים (finish).

אם איבדתם את האפשרות להציג תמונה וכך גם לשנות את ההגדרות (נניח אם הקונסולה הוגדרה ל-HDMI ואז ניסיתם להתחבר לטלויזיה באמצעות חיבור קומפוזיט), כבו את הקונסולה וחזרו להגדרות היצרן, על ידי הדלקת הקונסולה בלי לעזוב את כפתור ה-Power במשך 5 שניות לפחות. עזבו את הכפתור לאחר שהקונסולה משמיעה צפצוף נוסף המסמל שהיא עברה restart. כשתופיע התמונה תוכלו לשנות את ההגדרות מתוך התפריטים כפי שהסברתי קודם.

צפייה מהנה.

מודעות פרסומת

Read Full Post »

consoles

טבלאות וניתוחים השוואתיים של קונסולות משחקי הוידאו העכשוויות מבחינת גודל, מאפיינים טכניים, או ביצועים גרפיים, הם תחביב ישן, ומתמשך, של כל העוסקים בתחום. ואיכשהו, למרות כל האינפורמציה הזאת, ואולי דווקא בגללה, קשה מאד למי שמבקשים לקנות את אחת הקונסולות, לבחור את האופציה המתאימה להם באמת. כמי שעברה את מסעות ההתלבטות האלו לא פעם, ומחזיקה בבית, בין היתר, את שלושת הקונסולות של הדור הנוכחי – ה-Wii, ה-Xbox 360 וה-PlayStation 3, אנסה בשורות הבאות לתת קצת עזרה מעשית למי שנמצאים כעת בשלב ההתלבטות או אפילו ממש בדרך לחנות.

האם זאת קונסולת המשחקים הראשונה שלך?

מי שלא שיחק ברצינות במשחקי וידאו, גם לא במחשב האישי, נמצא בנקודת התחלה שונה לחלוטין משחקנים ותיקים המבקשים לשדרג את הציוד שברשותם. בעיקר מכיוון שקשה לו לענות על שאלות מכוונות כמו ז'אנר המשחקים החביב עליו, או הסגנון והאופן שבו הוא מתכנן להשתמש בקונסולה.

לקהל הזה אני מציעה לשקול בין שתי אפשרויות עיקריות. האפשרות הראשונה, והמומלצת בעיניי, היא לוותר על קונסולות הדור הנוכחי ולקנות במקומן את ה-PlayStation 2 הותיקה. אמנם מדובר על קונסולה בת תשע שנים, שלא יכולה להריץ את הכותרים החדישים ביותר בשוק, אבל במחיר של כ-600 ש"ח בארץ ו-99 דולר בחו"ל, פשוט לא תמצאו עסקה טובה יותר. עסקה במסגרתה אתם מקבלים מכונת משחקים חזקה וקלת משקל, שהגרפיקה שלה לא נופלת מזו של הנינטנדו Wii המודרנית, ושעם ספריית המשחקים העצומה שלה – המתאימה לכל הגילאים וכמעט כל סגנונות המשחק – פשוט לא ניתן להתחרות. בין המשחקים האלו אפשר למצוא לא רק קלאסיקות דוגמת GTA San Andreas, משחק הסייקט-בורד Tony Hawk’s Pro Skater 3 או Metal Gear Solid 3, אלא גם את הכותרים החדשים ביותר נכון להיום בסדרות משובחות כמו  God of War ו- Final Fantasy.

ולא צריך להסתפק רק במשחקים ישנים. ה-PlayStation 2 מתאימה גם ללהיטים עכשוויים כמו Guitar Hero, לגו אינדיאנה ג’ונס ו-Madden NFL, והיא היתה ונותרה המלכה הבלתי-מעורערת של משחקי התפקידים (RPG), ז'אנר שמעלה בינתיים יבול דל למדי (גם אם משובח), בקונסולות הדור הנוכחי. אם תוסיפו לכך את העובדה שממשיכים לצאת לה משחקים חדשים, ויש כנראה סיכוי טוב שתוכלו לקבל את הקונסולה הזאת, בהשאלה או במתנה, ממכרים או חברים, תבינו אולי למה אני ממליצה דווקא עליה כנקודת ההתחלה המועדפת לכל מי שרוצה להכיר את עולם משחקי הוידאו.

האפשרות השניה המומלצת למי שעושה את צעדיו הראשונים בתחום משחקי הוידאו, היא הנינטנדו Wii. בקרי התנועה האינטואיטיביים שלה, וחבילת משחקי הספורט המצוינת הכלולה בחבילה, הופכים את הקונסולה הזאת לאידיאלית למי שלא בטוח עד כמה, אם בכלל, הוא אוהב משחקי וידאו. אחרי הכל – כולנו יודעים לחבוט בכדור או להניף את ידינו באוויר בחיקוי של מכת אגרוף, ומהסיבה הזאת ה-Wii הופכת בקלות למוקד עניין והנאה כשמגיעים הביתה חברים או אורחים.

ולא, אל תאמינו לטענה שהקונסולה מיועדת רק או בעיקר לילדים קטנים או למי שמחפש משחקי-פנאי קלילים (casual). נכון שהאסטרטגיה העסקית-שיווקית של נינטנדו בהחלט יצרה כמות נכבדה של משחקים המיועדים לפלחי האוכלוסיה האלו – ולכן, אם אתם מחפשים מערכת שתבדר אתכם וגם את הילדים הקטנים שבבית אין טובה ממנה – אבל יש גם הרבה כותרים מצוינים לשחקנים בוגרים או מתוחכמים יותר. בין אלו תוכלו למצוא לא רק להיטים קלאסיים כמו מריו (בגרסאות שונות – החל מהגרסה התלת-מימדית המהוללת Super Mario Galaxy, דרך חידוש של החוויה הדו-מימדית המוכרת הצפוי לצאת בקרוב, ועד ההברקה הבין-מימדית Super Paper Mario) ו-Zelda, אלא משחקי קרבות משובחים, איגרוף, כותר יריות בגוף ראשון (FPS) מעולה, משחקים מוטי חידות חשיבה, משחקי סימולציה ואסטרטגיה, ומשחקי הרפתקאות. וגם את משחק הנגינה המצוין Guitar Hero.

ההיצע הרחב הזה של כותרים משובחים במגוון ז'אנרים, יחד עם המקוריות והיצירתיות הייחודיים לנינטנדו, מבליטים את הקונסולה הביתית שלה, לא רק כמכשיר היחיד שבאמת מספק בידור לכל המשפחה (בלי מרכאות כפולות), אלא גם כחבילה מאוזנת מאד ובחירה נהדרת למתחילים.

לבד או עם חברים?

Mario Kart Wii

השאלה מה צפוי או מתוכנן להיות סגנון המשחק שלך מתחלקת למעשה לשתיים. אם מספר אנשים – משפחה או חברים – מתכננים לשחק באותו בית בקונסולה, או שאתם מחפשים מערכת משחק שמתאימה למפגשים חברתיים ומסיבות, הנינטנדו Wii היא הבחירה הטובה ביותר.

ה-Wii היא לא רק המתאימה ביותר למי שלא מכירים את עולם משחקי הוידאו, אלא היא מציעה גם את המגוון הרחב ביותר של משחקים חברתיים שכיף לשחק בשניים או יותר. משחקים עם דגש חזק על קלות הבנה והפעלה, ואלמנטים תחרותיים או שיתופים חזקים. בין הדוגמאות הבולטות – Mario Kart Wii, משחק קרטינג נהדר שמאפשר, בזכות תכנון מוקפד של השלבים ושל הפריטים הייחודיים המחולקים לשחקנים באופן אקראי, גם לשחקנים מתחילים לנצח את המנוסים מהם, וחבילת הספורט החדשה Wii Sports Resort המציעה, בין היתר,  פעילויות תחרותיות כמו דו-קרב חרבות, פינג-פונג, קליעה למטרה, טיסה אתגרית ומרוצי אופניים. ב-Wii יכולים לשתף פעולה חברים (כולל זאטוטים בגיל הגן) בקונצרט מוסיקלי הנוצר על ידי חיקוי בפנטומימה של מעל 60 כלי נגינה (Wii Music), להלחם אחד נגד השני בקרבות רחוב מרתקים בתור דמויות מפורסמות ממשחקי וידאו (Super Smash Bros. Brawl), או להזמין את האורחים לנסות את המשחק הראשון בעולם שמשחקים עם התחת (Rayman Raving Rabbids TV Party).

משחקי רשת

אם, לעומת זאת, כשאתם חושבים על משחק עם או נגד חברים אתם מחפשים משחקי רשת, בהם, כיחידים או כקבוצה – כל אחד מביתו שלו – תשתתפו בקרבות ריאליסטיים של לוחמה מודרנית, בשחזור של קרבות ממלחמת העולם השנייה, או במלחמה עתידנית על פני כוכבים עוינים  – הקונסולה המומלצת לכם היא ה-Xbox 360. הקונסולה הזאת מבית מיקרוסופט מציעה, תמורת דמי מנוי חודשיים אמנם, את רשת המשחקים הנהדרת Xbox Live המהווה בסיס לכמה ממשחקי הרשת הטובים והפופולאריים ביותר של כל הזמנים. משחקים כמו Call of Duty ו-Red Faction, המשותפים גם ל-PC ול-PlayStation 3 המתחרה, ולהיטים בלעדיים ל-Xbox 360 כמו Gears of War ו-Halo.

Halo3

אז נכון שגם ה-PlayStation 3 של סוני מציעה רשת משחק, חינמית אפילו, אבל זאת של מיקרוסופט עולה עליה, כך נראה, מבחינת אמינות, קלות תפעול, נוחות איתור השחקנים והיקף המשתמשים שבה. אם תוסיפו לכך את העובדה שב- Xbox תמצאו גם כמות נכבדה של משחקי פנאי-קלילים יותר המיועדים למשחק ברשת (דוגמת Uno ו-Worms 2) ואת ההכרזות של מיקרוסופט בכנס E3 האחרון על כוונותיה להשקיע עוד בהפיכת הרשת לחברתית על ידי שיתופי הפעולה עם Twitter  ועם Facebook, תבינו מדוע לדעתי (ולדעת אחרים), ה-Xbox 360 מומלצת יותר למי שמחפש משחקי רשת.

הדבר העיקרי שיכול לשנות את ההמלצה שלי הוא אם החברים שלכם, שאיתם אתם מתכוונים לשחק את משחקי הרשת, מחזיקים קונסולה אחרת. נכון להיום, גם אם לכולם יש את אותו משחק הם יכולים לשחק אותו יחד רק אם הם משתמשים באותה קונסולה, ולכן יכול להיות שתעדיפו לקנות את הקונסולה שיש לחברים שלכם. צריך לזכור רק שאולי אתם לא אוהבים את אותם משחקים, או לא באמת תהנו לשחק יחד כי אתם לא באותה רמה. כשהתחלתי לדוגמה לשחק ב-World of Warcraft שמחתי מאד ששני חברים קרובים מכורים למשחק הזה, וחשבתי שאני אוכל לשחק איתם. בפועל הסתבר שבשנה וחצי שלקח לי להגיע לשלב שלהם, הם כבר עזבו את המשחק.

היתרונות של ה-PlayStation 3

נקודות התורפה של ה-Xbox 360, מדגישים כותבים רבים הממליצים להעדיף את ה-PlayStation 3, הן שהיא מתקלקלת הרבה יותר, שאין לה כונן Blu-ray ושהיא חלשה יותר מיחשובית וגרפית. כל אלה, לדעתי, נכונים רק בצורה חלקית, ומשפיעים בסופו של דבר על חוויית המשחק, ועל המלצת הקנייה, הרבה פחות משניתן היה לחשוב.

בעיית האמינות של ה-Xbox 360, שהביאה מכשירים רבים להתחמם יתר על המידה באופן שגרם להם להיות מושבתים (מה שכונה "טבעת המוות" או באנגלית "The red ring of death"), נפתרה ברובה בדגמים החדשים יותר, שהם היחידים היום שמוצעים בחנויות בארץ. אם תוסיפו לכך את האחריות לשנה המסופקת עם המכשיר, אפשר לדעתי לקנות את הקונסולה הזאת בראש שקט.

כונן ה-Blu-ray  הוא תוספת נחמדה אבל לא שימושית עד כדי כך למי שאינו חובב סרטים נלהב, השוקד על הקמת ספריה ביתית של סרטים קנויים. אחרי הכל בספריות הוידאו (כולל ב"אוזן השלישית") המבחר של הסרטים בפורמט הזה מצומצם למדי, ומי שצורך את הסרטים שלו בפורמט דיגיטלי במילא לא באמת צריך לצרוב אותם.

ומה עם הגרפיקה?

קיימות שתי טעויות נפוצות מאד בדיון על גרפיקה במשחקי וידאו. הראשונה היא התפיסה המוטעית לפיה יש התאמה בין הרמה הגרפית של המשחק לבין איכותו או מידת ההנאה ממנו.

כמה מהמשחקים הטובים ביותר של הזמן האחרון דוגמת World of Goo (שזמין כרגע רק ל-PC ול-Wii) או Guitar Hero (שקיים בגרסאות לכל הקונסולות, כולל, כאמור ל-PS2) מבוססים על גרפיקה פשוטה למדי, וזוכים לשבחים בזכות החדשנות והמשחקיות הממכרת שלהם. הטעות השנייה בדיונים על גרפיקה, היא התפיסה המקבילה בין גרפיקה משובחת לפוטו-ריאליזם, כלומר ליכולת להציג במשחק תמונות וסרטים הנראים כמו צילומי וידאו.

קסום - Okami

בפועל, יכולת טכנית היא לא תחליף לכשרון אומנותי, וישנם היום משחקים רבים בשוק שמוכיחים, שגרפיקה מדהימה היא לא בהכרח תוצאה של רזולוציה ועוצמה מיחשובית. בין הדוגמאות הבולטות אפשר לציין את Braid, Okami ו-Madworld שבחרו כולם בכיוון שונה מזה של החיקוי הריאליסטי ומציעים סגנונות איור וציור יפהפיים.

ובכל זאת – אם מה שחשוב לכם זה שמשחק הכדורגל או הכדורסל שאתם משחקים יראו כמו שידורי הטלוויזיה מהמגרש, או שכותר היריות יתרחש בסביבה תלת-מימדית שנראית לקוחה מסרטים הוליוודיים, אז ה-Wii של נינטנדו, שנכון להיום לא יודעת להציג תמונה באיכות HD היא לא בשבילכם. ומבין שתי הקונסולות האחרות – ששתיהן מתחרות על המגרש הפוטו-ריאליסטי, הבחירה המועדפת לדעתי היא ה-Xbox 360. נכון ש"על-הנייר" כוח המיחשוב של המתחרה מבית סוני גדול יותר, אולם בפועל, השוואות רבות של משחקים הזמינים לשתי הקונסולות מוכיחות שעד היום כמעט בכולם, התמונה האיכותית והמדויקת יותר התקבלה ב-Xbox 360 דווקא.

לסיכום

לסיכום ההמלצה שלי לכל מי שמחפש קונסולה ייחודית וחדשנית, שבה יוכלו לשחק כל בני הבית וגם חברים ואורחים מזדמנים, היא לקנות את ה-Wii. מי שלהבדיל מתעקש על גרפיקה באיכות צילומית, או מתכוון לשחק בעיקר משחקי רשת (בדגש על משחקי מלחמה ויריות), יעדיף כנראה את ה-Xbox 360. למי שמחפש דרך לגלות לראשונה את משחקי הוידאו, או להשיג בזול הזדמנות לשחק את חלק מהמשחקים הטובים והמגוונים ביותר של השנים האחרונות, כדאי בהחלט לשקול לקנות את ה-Playstation 2.

אבל החברים המליצו לי על קונסולה אחרת

חשוב לזכור שמעט אנשים מכירים לעומק ומחזיקים את כל הקונסולות, והנטייה הטבעית של רבים היא להגן ולהמליץ על הקונסולה שבחרו לקנות. יחד עם זאת, אם אתם מתכננים ומאמינים שתשחקו איתם במשחקים שלהם, אז כמו שהסברתי קודם – יכול להיות ששווה לכם לשקול להצטרף.

Read Full Post »

והדרת פני זקן

ps2slim

עם כל האיומים וההפחדות על "טבעת המוות" (Red Ring of Death) ובעיות החומרה האחרות שלה (כולל התביעה הייצוגית שהוגשה נגד מיקרוסופט בנובמבר האחרון), חשבתי שזה יקרה קודם ל-Xbox 360, אבל היתה זו ה-PlayStation 2 שלי שהפסיקה השבוע לעבוד. כלומר, לא בדיוק הפסיקה לעבוד – הנורות נדלקות ומסך המערכת שמאפשר לראות את הקבצים השמורים על כרטיסי הזכרון מופיע, אבל בכל הקשור לזיהוי דיסק בכונן והיכולת לשחק משחקים, אין עם מי לדבר. או במילים אחרות – עינית הלייזר זקוקה, כך נראה, להחלפה או ניקוי.

נכון ש"אין זמן טוב לדברים רעים", אבל התזמון של הבעיה הזאת, הוא מבחינתי רע באמת. גם כי התגעגעתי בשבועות האחרונים לחזור (או יותר נכון – להתחיל ברצינות) לשחק חלק ממשחקי ה-PlayStation 2 שעד היום רק טעמתי, כמו Final Fantasy X ו-Dragon Quest VIII, גם כי Persona 4 החדש עדיין מחכה לי על המדף, ובעיקר כי בנסיעה האחרונה שלי ללונדון לפני שבוע וחצי קניתי סט של מיקרופונים ואת אחד מכותרי SingStar (את אוסף ה-Legends), בכוונה לנסות סופסוף את סדרת הקריוקי המוצלחת שמובילה את השוק כבר קרוב לחמש שנים.

אז מה עכשיו? מכיוון שיש לי כאמור, הרבה סיבות שלא להשליך את הקונסולה הותיקה לעת זקנה, ואני גם לא מתכוונת לנסות ליישם את מדריכי "העשה-זאת-בעצמך" שיש ברשת לטיפול בבעיות עינית, אני אמסור בימים הקרובים את הקונסולה לתיקון תמורת כ-300 ש"ח.

ובעניין ה-SingStar – יכול להיות שאתפתה בינתיים לקנות את אחת מגרסאות ה-PS3 החדשות של הכותר, שאמורות, בין היתר, בעקבות patch חדש, לאפשר גם קריאה של שירים מגרסאות ה-PS2 של המשחק.

Read Full Post »

khp4

במשך שנים היתה ה-PlayStation 2 המלכה הבלתי מעורערת של משחקי התפקידים (ה-RPG). עם עשרות רבות של כותרים, שלמעלה מ-30 מהם זכו לביקורות משבחות בציוני 80 ומעלה, ו-5 להיטים בפסגה (ביניהם, כמובן, Final Fantasy ו-Dragon Quest), נראה, בהשוואה, היבול של דור הקונסולות הנוכחי עלוב למדי.

כך ה-Xbox 360 וה-PS3 מציעות משחקים מועטים שזכו לציוני 70 ומעלה (10 ו-5 בהתאמה), ובשתיהן עמד בפסגה בבדידות מזהרת עד לפני כחודש (עת יצא לאור Fallout 3), המשחק הותיק Oblivion ממארס 2006. את ה-Wii,שההיצע שלו מסתכם בשני משחקים בציוני 70 (ועוד חמישה גרועים יותר) – אני בכלל מתביישת להזכיר.

אם עולה מהדברים האלו המלצה ברורה לכל מי שחובב את הז'אנר לשים (ובוודאי להשאיר) את ידו על הקונסולה הותיקה, הרי שזאת מקבלת בימים האחרונים משנה תוקף. מסתבר כי למדפי המשחקים של ה-PlayStation 2 מצטרפים כעת שני כותרי RPG חדשים – Kingdom Hearts: Chain of Memories שיצא השבוע, ו-Persona 4 שיצא לאור בשבוע הבא. בשני המקרים מדובר בסדרות מהוללות, שהכותר החדש שלהם נראה מבטיח במיוחד וזוכה כבר לביקורות משבחות. וכאילו לא די בכך, בחודשים הקרובים צפויים לצאת עוד מספר משחקי תפקידים חדשים באופן בלעדי ל-PS2, וביניהם Ikki Tousen ו-Ar tonelico 2.

אז נכון שזרם המשחקים החדשים ל-PS2 הולך ומתדלדל, והעתיד שייך לקונסולות שיכולות להריץ את Final Fantasy XIII, אבל נכון להיום – האוצרות האמיתיים נמצאים רק על הפלטפורמה הותיקה. אלוהים – נצור את המלכה.

Read Full Post »

המלצת קניה: Playstation 2

נכון שמדובר על קונסולה בת שמונה, ששנות השיא שלה כבר מאחוריה. ונכון גם, שלא תוכלו לשחק בה את הכותרים החדשים ביותר בסדרת Grand Theft Auto או Metal Gear Solid. אבל הקונסולה הנמכרת ביותר בכל הזמנים, עוד רחוקה מלהפוך לבלתי רלוונטית, ודווקא עכשיו, כשחנויות בארץ מציעות אותה ב-800 ש"ח (כולל צ'יפ) ובחו"ל בסביבות 130 דולר – זאת הזדמנות מצוינת לקנות את ה-Playstation 2. או לתקן אותה, אם נתתם לה לצבור אבק על המדף בגלל בעיה בעינית (התקלה הנפוצה ביותר במכשירים מבוססי DVD) או תקלה אחרת.

למה? ראשית כי ל-Playstation 2 יש ספריית משחקים עצומה, שרבים מהם אפשר היום לקנות מחו"ל דרך האינטרנט במחירים של 60-100 ש"ח. בין אלו אפשר למצוא לא רק קלסיקות מהוללות כמו GTA San Andreas, משחק הסייקט-בורד Tony Hawk's Pro Skater 3 או Metal Gear Solid 3, אלא גם את הכותרים החדשים ביותר נכון להיום בסדרות משובחות כמו Resident Evil ו-God of War וכמובן גם Final Fantasy.

חלקם של משחקים אלו גם אין היום דרך אחרת לשחק, מכיוון שהם יצאו בלעדית לקונסולה של סוני וכידוע היורשת שלה, ה-Playstation 3, חסרה את תכונת ה"תאימות לאחור" (חוץ מבדגם המקורי הנדיר של ה-60 ג'יגה שלא ניתן למעשה להשיג) הדרושה כדי לשחק את משחקי הדור הקודם.

וגם לא צריך להסתפק רק במשחקים ישנים. ה-Playstation 2 מתאימה גם ללהיטים עכשוויים כמו Guitar Hero, לגו אינדיאנה ג'ונס ו-Madden NFL. לפי נתונים שמסר לאחרונה מנכ"ל סוני אמריקה – צפויים השנה להצטרף יותר מ-130 כותרים חדשים לקונסולה הותיקה. ביניהם ראויים לציון FIFA 09, הארי פוטר השישי והכותר המסקרן החדש בסדרת ג'ימס בונד, כמו גם פרקים חדשים בסדרות משחקי התפקידים (RPG) המצליחות Kingdom Hearts ו-Shin Megami Tensei.

לסיכום – לכל מי שמחפש חווית משחק מספקת מאד בנוסף לזאת שיש לו כיום או כדרך בטוחה וזולה יחסית להכנס לעולם המפתה של משחקי הוידאו – אין המלצה טובה יותר מאשר ה-Playstation 2 ועכשיו, כאמור, יותר מתמיד.

אז מה צריך לדעת כדי לקנות? לא הרבה. ניגוד לאחיותיה בנות הדור החדש, הקונסולה הקודמת של סוני היא פשוטה מאד לקניה ומוצעת בשני דגמים בלבד, שההבדל ביניהם הוא חיצוני בעיקרו – הקונסולה הקלאסית והגרסה הדקה והחדשה יותר שלה (שהיא היחידה כמעט שניתן להשיג כיום בחנויות) ה-Playstation Slim. בנוסף תצטרכו כרטיס זכרון מיוחד של 8 או 16 מגה כדי לשמור את הקלטות המשחקים (game saves) ומומלץ להוסיף גם עוד ג'ויסטיק אחד כדי שתוכלו לשחק בשניים. וזהו. תהנו.

Read Full Post »