Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘Wii’

אחת השאלות שהעסיקה רבים לקראת יציאתו לאור של Animal Crossing החדש, היתה האם ייושם בו מודל של מיקרו-עסקאות, כלומר תשלום בכסף אמיתי עבור פריטים וירטואליים, במודל המוכר כל כך ממשחקי המובייל. אחרי הכל, לא רק שאנימל קרוסינג – משחק המבוסס על איסוף מגוון רחב מאד של פריטי לבוש, רהיטים ואביזרים אחרים – נראה מתאים לכך במיוחד, אלא שנינטנדו הצהירה לא אחת שבכוונתה להעמיק ולהרחיב את פעילותה בשוק הדיגיטל, וגם הוכיחה זאת הלכה למעשה באמצעות משחק ה-3ds Fire Emblem: Awakening. המשחק, שיצא לאור ביפן באפריל 2012, כחצי שנה לפני Animal Crossing, יישם לראשונה אצל נינטנדו מודל של תוכן דיגיטלי נוסף (dlc) בתשלום, בהציעו לרכישה מגוון לא קטן של דמויות ושלבים נוספים. את המשחק אמנם לא פיתחה נינטנדו עצמה, אולם זמן קצר אחרי יציאתו לשוק, הודיעה הענקית היפנית כי מודל דומה ייושם גם בכותר החדש באחת מסדרות הדגל שלה New Super Mario Bros 2, בו הוצעו ערכות של שלבים נוספים לרכישה בנפרד. בשילוב עם נתונים שהתפרסמו באותה עת על ההצלחה של המודל העסקי החדש במקרה של Fire Emblem – שם הניב התוכן הדיגיטלי הנוסף מכירות בהיקף של כ-5 מליון דולר, התחזית להתפשטות מהירה של תכנים נוספים בתשלום נראתה בהחלט כמתחילה להתממש.

אלא שנינטנדו מיהרה להודיע למשקיעים ולציבור הרחב שאין בכוונתה לאמץ ללא הבחנה את המודלים העסקיים השונים של מכירות דיגיטליות. בדברים שנשא Satoru Iwata, נשיא החברה, בפני משקיעים, הוא הדגיש כי הוא רואה בתכנים הדיגיטליים אמצעי המיועד לאפשר לצרכנים "לשחק בכותר למשך זמן ארוך יותר וברמה עמוקה יותר", וכהזמנה ללקוחות "לשלם על תוכן שהמפתחים שלנו יצרו בנוסף", להבדיל, מתשלום נוסף על כותר שמוצע במקורו כבלתי שלם. לסיום דבריו ביקש Iwata להפריך את "אי-ההבנות לפיהן אנימל קרוסינג החדש עשוי להיות משחק שיתבסס על מכירות של תכנים נוספים". אמירה חדה וברורה שרחוקה מאד מלהיות מובנית מאליה, כפי שהתבטא אחד ממפתחי האינדי המוכרים פיל פיש (ממפתחי המשחק Fez). "שאנימל קרוסינג לא יכיל מיקרו עסקאות בימינו ובתקופתנו זה דבר כל כך מיוחד ויקר", כתב בסטטוס שפרסם בטוויטר. "האיפוק שנינטנדו מגלה הוא מדהים".

Animal Crossing: New Leaf ל-3ds, יצא אכן לאור בנובמבר 2012 לא תכנים דיגטליים נוספים בתשלום (ישנם תכנים דיגטליים המופצים על ידי נינטנדו חינם), ובאותו חודש כותר מפורסם נוסף – Pokemon Mystery Dungeon הציע שלבים ומבוכים נוספים בתשלום במודל שנראה תואם את העקרונות עליהם דיבר Iwata.

אלא שייתכן שהאיפוק הזה, הוא נחלת נינטנדו רק בנוגע לכותרים שלה עצמה, ואינו בהכרח מתפרס כמדיניות מחייבת גם על מפתחים אחרים הפועלים באישורה ועידודה. כך נראה לפחות מהכותר החדש Disney Magic Castle שהוציאה בחודש שעבר Namco Bandai ל-3ds ביפן. המשחק שיש הרואים בו גרסת דיסני ל-Animal Crossing, מציע סימולציה של חיים וירטואליים בעולמות של האגדות השונות בגרסת האולפנים האמריקאיים – מפו-הדב, דרך סינדרלה ואלאדין, ועד לילו וסטיצ', וכמובן מיקי, דונלד, וחבריהם. בדומה ל-Animal Crossing גם המשחק הזה מציע שפע גדול של בגדים, רהיטים ואביזרים אחרים לאיסוף, אלא שכאן – את חלקם ניתן להשיג רק תמורת תשלום של כסף אמיתי בנוסף ומעבר למחירו של המשחק המקורי. בנוסף, לא מדובר כאן על רכישה של שלבים נוספים או הרחבות אחרות של חוויית המשחק, אלא על רכישה של פריטים קוסמטיים בלבד, או של אביזרים שנבדלים ממקביליהם הכלולים במשחק, רק בעיצוב ובצורה. כך לדוגמה ניתן לרכוש טי-שירט חדשה לדמות בעיצוב לילו וסטיצ' תמורת 100 יין (כשלושה וחצי שקלים), או חליפת פו-הדב תמורת 200 יין. במילים אחרות – זאת היא הדוגמה הראשונה והיחידה בינתיים למיקרו-עסקאות המוכרות ממשחקי המובייל, אלא שבניגוד אליהם היא אינה כלולה במשחק חינמי או כזה המוצע תמורת דולרים בודדים, אלא בכותר של יצרנית מובילה המשווק במחיר מלא בחנויות.

האם מדובר בדוגמה יחידה וחריגה או בסנונית ראשונה המבשרת מגמה שתלך ותתרחב? לדעתי הסיכויים שמדובר באפשרות הראשונה, נמוכים למדי. לא רק בגלל הפוטנציאל העסקי העצום של המיקרו-עסקאות, בו הכירה גם נינטנדו, אלא, ובמיוחד נוכח המאמצים שמשקיעה לאחרונה הענקית היפנית בתחום. אחד מהם, שלא זכה להדים רבים בתקשורת הוא כוונתה של נינטנדו לבחון אפשרויות לנצל את טכנולוגיית ה-NFC המשולבת בבקרי ה-WiiU, לצורך ביצוע מיקרו-עסקאות. על פי הפרסומים, אפשרות שנבחנת בכיוון זה הינה ביצוע תשלומים על ידי כרטיס נטען המשמש לתשלום על רכבות ואוטובוסים – מעין ״רב-קו״ יפני, פשוט על ידי הצמדתו לרגע לבקר ה-WiiU. יישום מנגנונים כאלו יאפשר לפשט ולייעל את תהליך התשלום ולעודד קניה אימפולסיבית, מה שמתאים במיוחד למודל של מיקרו-עסקאות שעיקרו גריפת רווח מעידוד כמות גדולה מאד של עסקאות שכל אחת בפני עצמם מה היא בסכומי כסף קטנים יחסית. נראה, אם כן, שלנינטנדו יש בהחלט מחשבות ותוכנות בתחום, החורגות מאישור כותרים בודדים, ולא רחוק היום שבו מיקרו-עסקאות יהפכו לחלק משמעותי משוק הדיגיטל גם בעולם הקונסולות של היצרנית היפנית. הכינו את הארנקים.

 

Read Full Post »

בחזרה ל-Homebrew

הבעיות התחילו במאי האחרון.

אחרי הרבה התלבטויות בשל הביקורות המעורבות, החלטתי לקנות את My Life as a King, משחק סימולאציה ואסטרטגיה ל-Wii, המתרחש באחד העולמות הקסומים של Final Fantasy. מכיוון שמדובר בכותר שניתן לרכישה רק בחנות המקוונת של נינטנדו, ה-Wii Shop Channel, חיברתי את הקונסולה שלי לאינטרנט, וניסיתי להכנס לחנות. אחרי שניות ארוכות של המתנה קיבלתי הודעה כי הערוץ הדיגיטלי התעדכן, ועלי להוריד על כן עדכון מערכת ל-Wii לפני שאוכל לחזור ולהשתמש בחנות.

כמי שנהנתה עד אותו שלב מהאפשרויות המגוונות של עולם התוכנות הפרטיות ה-Homebrew, לא רציתי לבצע את העדכון, גם מהחשש לאבד את היכולת להפעיל תוכנות כאלו, וגם, ובעיקר, בשל הסכנה שהקונסולה שלי תושבת. נינטנדו, מסתבר, אינה בוחלת באמצעים במלחמתה, הלא מובנת, נגד שוק התוכנות הפרטיות, כולל השבתה של קונסולות עליהן הותקנו תוכנות כאלו.

כתחליף, ניסיתי תוכנות פרטיות שונות שאמורות היו לעדכן את החנות המקוונת, ללא ביצוע עדכון מערכת שלם. אלא שכל הניסיונות האלו נכשלו פעם אחר פעם, והותירו אותי מתוסכלת – ועם 2,000 נקודות Wii (המטבע הוירטואלי של נינטנדו), שקניתי קודם ולא יכולתי יותר לממש.

יציאתו לאור של עדכון מערכת 4.3 ל-Wii לפני שלושה חודשים, הביאה אותי שוב לדפי אתר ה-Homebrew, בחיפושים אחר דרך לעדכן את החנות, מבלי להוריד עדכון מערכת. ושוב הסתבר, שכל השיטות שהוצעו שם נכשלות, ואין לי דרך להשיג גישה לחנות המקוונת. בצעד של ייאוש, החלטתי אז להסתכן ולהתקין את עדכון המערכת החדש ולפתור כך את הבעיה. "רק שהקונסולה לא תושבת", חשבתי בפחד, לוחצת על כפתור העדכון.

דקות ארוכות הכל נראה בסדר, כשמסך ההורדה והעדכון מתקדם בקצב איטי אך מעודד. ואז, קרוב לסיום ההתקנה קיבלתי הודעת שגיאה מסתורית (32022), המצביעה, לכאורה, על בעיה בשרתים של נינטנדו, ובפועל – אולי על הצורך ברכישת קונסולה חדשה.

המזל היחיד שלי היה, שהקונסולה המשיכה לתפקד. חלקית לפחות. לפני שנכשל, העדכון הספיק למחוק ולחסום לי את כל התוכנות הפרטיות, ולמחוק את כל המשחקים שקניתי דרך ה-Shop Channel. חוץ מהתוכנות החינמיות, מניין האבדות הסופי שלי כלל מספר משחקים שקניתי דרך ה-החנות הדיגיטלית, שני משחקים אמריקאים שלא היתה עכשיו דרך להריץ על הקונסולה האירופאית שלי, ו-2,000 נקודות Wii. וכן – גם האמונה שכל ההרפתקה של התוכנות הפרטיות אולי לא משתלמת בכלל.

אינדיאנה ג'ונס בא לעזרה

בשבועות הראשונים שלאחר פרסום עדכון המערכת, הייתי רחוקה מלהיות אופטימית. אם בעבר הצליחה קהילת התוכנות הפרטיות למצוא בתוך ימים ספורים שיטות לעקוף את המכשולים החדשים של היצרנית היפנית, הפעם, הפורומים היו שקטים באופן חשוד במשך למעלה מחודש.

ואז, ב-26 ביולי, התפרסמה הידיעה שיש פרצה חדשה שמאפשרת מחדש להתקין את ערוץ התוכנות הפרטיות על ה-Wii. הבעיה – מי שהתקין את עדכון מערכת 4.3 חייב לשם כך להשתמש בגרסה מקורית של המשחק הראשון בסדרת Lego Indiana Jones (או, לאחרונה, במשחק המרוצים Yu-Gi-Oh! 5D's: Wheelie Breakers). משחק, שלמרבה המזל ניתן להשיג משומש ברשת תמורת כ-70 ש"ח.

אז קניתי את המשחק (שהוא לא רע, אגב), ואחרי שעקבתי בזהירות אחר ההוראות, הצלחתי להתקין מחדש ערוץ ה-Homebrew, ולהפעיל גם את המשחקים האמריקאים (המקוריים) שלי. רק לחנות המקוונת של נינטנדו, שהיתה הסיבה המקורית לכל הבלגן הזה, לא הצלחתי להתחבר.

עד היום. היום מצאתי באינטרנט הסבר על איך להשתמש בתוכנה מיוחדת כדי לעדכן את ה-Wii Shop Channel. ולא רק שזה עבד, אלא שהסתבר לשמחתי, שכל ה-Wii Points שרכשתי נשמרו, ושאני יכולה להוריד מחדש, ללא תשלום, משחקים שקניתי בעבר.

אז נכון שהקרב בין נינטנדו לקהילת המפתחים העצמאיים רחוק מלהסתיים, ומן הסתם עדכוני מערכת עתידיים יהפכו שוב את החנות לבלתי זמינה, אבל בינתיים, אני בהחלט שמחה מההזדמנות המחודשת ליהנות מכל העולמות.

עדכון: למי שלא הצליח להשיג עותק של לגו אינדאנה ג'ונס , מסתבר שמעכשיו יש גם אפשרות להתקין תוכנות פרטיות באמצעות לגו בטמן או לגו מלחמת הכוכבים. בהצלחה.

Read Full Post »

משך תקופה ארוכה חשבתי שאני – או, ליתר דיוק, הקהילה הרחבה של מפתחי ומשתמשי התוכנות הפרטיות (Homebrew) – הבסנו את נינטנדו. למרות המאמצים הבלתי נלאים של היצרנית היפנית למגר את התופעה, הסצנה האלטרנטיבית פורחת על קונסולת ה-Wii משך שנים, תוך שהיא חושפת לא רק את יכולותיהם הנהדרות של המפתחים העצמאיים, אלא גם את המדיניות המעוותת של יצרנית הקונסולה. מדיניות שהביאה את נינטנדו, בין היתר, להשבית, במכוון ובמאמץ, את יכולות המולטימדיה והצגת הסרטים המובנות ב-Wii, להפנות עורף ויד-קשה כלפי מפתחים עצמאיים, לנקוט גישה אופורטוניסטית ובלתי-מתפשרת של חלוקת-שוק, ולשקר באופן בוטה לגבי מניעיה.

את כל העוולות והעיוותים האלו, פעלה בשנים האחרונות קהילת ה-Homebrew כדי לתקן, ובהצלחה רבה. היא סיפקה כלים ובמה לפיתוח משחקים חינמיים נהדרים, אפשרה לנו לשמוע מוסיקה ולצפות בסרטי DVD על ה-Wii, סילקה את מגבלות הגנת האזורים, והוכיחה כי אין לתת אמון ביצרנית, המוכנה אף להקריב את לקוחותיה – ולהביא להשבתת קונסולות – כחלק ממלחמת הקודש שלה לשמר את שליטתה בשוק.

אלא שלמרות כשלונה בהשגת אותה מטרת-על של חיסול סצנת התוכנות הפרטיות, הצליחה נינטנדו עם השנים להגביר את הלחץ ולהערים קשיים הולכים וגדלים בפני מי שסירבו להתיישר עם תכתיביה.

זה התחיל לפני כשנתיים, עם חסימת תוכנת ה-Freeloader, ואיתה – האפשרות הנוחה והקלה לשחק משחקים (חוקיים) שנקנו באזור שונה מזה של הקונסולה. בשלב הבא, החלו עדכוני מערכת – ובהם טלאים ותיקונים שנועדו לחסום תכנים לא מורשים – להיכלל בכל המשחקים החדשים של ה-Wii, ואת אלו אי אפשר היה עוד להפעיל (ואף לראות בתפריט הראשי של הקונסולה), ללא התקנת העדכון. אז נכון שלשתי הבעיות מצאו תכנתים מוכשרים פתרון, אולם זה רחוק היה מלהיות נוח. מי שכמוני רצה לשמור על הקונסולה בלתי-מעודכנת – ופתוחה למגוון השלם של האפשרויות והיכולות שהציעה הסצנה האלטרנטיבית – צריך היה להתקין מספר תוכנות ייעודיות, ולהריץ אותן מחדש לפני כל הפעלה או החלפה של משחק.

לצד אלו, גייסה נינטנדו למלחמה אמצעי נוסף – הוצאת עדכונים תקופתיים לשירות ההורדות המקוון שלה, ה-Shop Channel – שללא התקנתם אי אפשר היה להכנס עוד לחנות ולרכוש משחקים חדשים, או אף להוריד תוכנות חינמיות כמו דפדפן האינטרנט של ה-Wii. גם לכך מצאה אמנם קהילת ה-Homebrew פתרון, בדמות תוכנות שונות שהתקינו רק את המינימום הנדרש, אולם אלו חייבו התחברות לשרתים של נינטנדו והתגלו לא אחת כבלתי אמינות. אני למשל, איבדתי בחודשים האחרונים את היכולת להתחבר לשירות ההורדות, ואיתה – מספר משחקים שקניתי ואני לא יכולה להתקין מחדש, כמו גם כסף וירטואלי (נקודות Wii) שרכשתי, וטרם הספקתי לעשות בו שימוש.

ואז הוציאה נינטנדו את שני עדכוני המערכת האחרונים שלה – והנחיתה מכה קשה מאד על סצנת ה-Homebrew. הראשון, עדכון מערכת מספר 4.2 מספטמבר שעבר, יועד כל כולו ללחימה בתכנים העצמאיים, והביא להשבתתן של קונסולות רבות, באופן שלא מאפשר עוד להשתמש בהן בכלל. והשני – עדכון מספר 4.3, שיצא לפני שבוע והשבית כמעט את כל התכונות והיכולות של התוכנות העצמאיות, באופן שכרגע לפחות, אין לו מענה של ממש. בשני המקרים, ההמלצה הברורה של המפתחים העצמאיים היתה שלא להפעיל את העדכון. ובשני המקרים, כך נראה, רבים לא גילו את ההמלצה אלא כשהיה מאוחר מדי, וגם אלו שכן, עשויים להתלבט, האם להיענות להמלצה ולהמשיך להתנהל בדרכים העקלקלות של הסצנה האלטרנטיבית, או "לחזור בתשובה" בתקווה לזכות חזרה בחיבוק-הדב של היצרנית היפנית.

אם ניתן בכלל "לחזור בתשובה". אני, לדוגמה, ניסיתי – והורדתי את העדכון החדש, בניגוד לכל ההמלצות, וזאת בתקווה לקבל שוב גישה לשירות ההורדות המקוון של נינטנדו. למזלי, הקונסולה שלי לא הושבתה, והיא עדיין פועלת, אולם המחיר ששילמתי היה יקר מאד. מצד אחד, התוכנות העצמאיות ותכונות המולטימדיה הייחודיות מהן נהניתי עד היום הושבתו, משאירות אותי, בין היתר, עם מספר משחקים אמריקאיים שאינני יכולה לשחק יותר על הקונסולה (האירופאית) שלי. ומהצד השני – מסתבר שאני עדיין מנועה מלהתחבר לשירותים המקוונים, ומקבלת במקום זאת הודעה שעלי לעדכן את המערכת. עדכון שמצדו נכשל שוב ושוב, ומודיע לי הודעת שגיאה מסתורית (32022) המצביעה, לכאורה על בעיה בשרתים של נינטנדו, ובפועל – אולי על הצורך ברכישת קונסולה חדשה.

כך או כך, המשמעות היא שהיום קשה מתמיד להמליץ למי שטרם התנסה בהתקנת Homebrew לעשות זאת, בין בשל הקשיים ההולכים ומוערמים בפני מי שמתקין תוכנות עצמאיות, ובין בשל האפשרות שמהבחירה הזאת אולי אין דרך חזרה. במערכה הזאת, אם כך, נינטנדו ניצחה, לפחות בינתיים. וההפסד – הוא כולו שלנו.

עדכון: אחרי חודשים, הסיפור זוכה לסוף טוב.

Read Full Post »

בששת השבועות האחרונים, היה כותר אחד שלא עזב כמעט את כונן ה-Wii שלי – EA Sports Active. ולא, אני לא מהאנשים שמכורים לפעילות גופנית, או נוהגים לשלב ספורט או ביקור בחדר, הכושר בשגרת היומיום שלהם. למעשה, שגרת הבוקר שלי הורכבה עד לאחרונה ממשימות שונות לחלוטין, וספורטיביות הרבה פחות. אלא שכותר האימון הגופני של Electronic Arts, בהחלט שינה מבחינה זו את סדר היום שלי.

בניגוד ל-Wii Sports או ל-Family Trainer, לא מדובר כאן על חבילה המציעה משחקונים ספורטיביים, או אוסף של פעילויות פנאי, המשלבות פעילות גופנית. כאן תדרשו לבצע סטים לא קצרים (כ-15 חזרות בממוצע ברמה הבסיסית), המורכבים מתרגילים דוגמת כפיפות ברכיים (squats), כריעות בפסיעה (lunges), ניתורים מכריעה (squat jump), תרגילי התנגדות עם גומיית כושר, וריצה. בין עשרות התרגילים, תוכלו אמנם למצוא גם מספר משחקונים ספורטיביים, ואף פעילות אירובית קלילה דוגמת תרגילי ריקוד, אולם ככלל ה EA Sports Active מזכיר הרבה יותר שיעור ספורט או את קלטות הוידאו לאימון גופני משנות ה-80, מאשר איזה משפע המשחקים הספורטיביים הקיימים כיום לקונסולה.

להבדיל מה-Wii Fit, שם מוצעים התרגילים ללא סדר או שיטה מארגנת, EA Sports Active מבוסס על תוכניות אימונים מובנות, הנבדלות ביניהן במיקוד, רמת קושי, ומשך הזמן הנדרש להשלמתן. בין אלו, תוכלו למצוא אימונים המתמקדים בפלג גוף עליון או תחתון, אימונים אירוביים, אימוני שרירים כוללים, ואפילו אימון בעצימות נמוכה המכוון למחלימים מפציעות. כל אחת מהתוכניות האלו, מורכבת ממגוון רחב של תרגילים, ונמשכת פרק זמן כולל של 20 עד 40 דקות. רובן גם מוצעות בשתי גרסאות – גרסה בסיסית, שהינה מאתגרת למדי לכל מי, שכמוני, אינו בכושר גופני גבוה, וגרסה קשה יותר למתקדמים. בנוסף, מציע הכותר גם תוכנית אימונים חודשית, המבוססת על סדרה מדורגת של 20 אימונים יומיים, כשביניהם משולבים מספר ימי מנוחה להתאוששות. מי שרוצה, יכול גם להרכיב תוכנית אימון אישית משלו מכלל התרגילים שמציע הכותר, ולקבל חיווי מיידי על משך האימון, רמת הקושי שלו, ומספר הקלוריות שהמתאמן צפוי לשרוף במהלכו.

התכנון המקצועי והמוקפד של EA Sports Active, שפותח בסיוע מאמנת הכושר Carmen Bott, ניכר לא רק במגוון הרחב של תרגילים ותוכניות אימון שהוא מציע. לכל אחד מהתרגילים, נלווה סרטון הדרכה מפורט, המציג בבירור את הפעילות הנדרשת, והמלווה בדגשים לביצוע נכון של התרגיל מבחינת יציבה, קצב רצוי וכדומה. סרטונים אלו מוצגים אמנם רק פעם אחת בפני המשתמשים, אולם ניתן לצפות בהם שוב בכל רגע, על ידי לחיצת כפתור. בנוסף, שקופית המבהירה את התנוחות המרכיבות את התרגיל ומציגה דגשים מרכזיים לביצוע, מוצגת בתחילת כל תרגיל ותרגיל. לפני כל אחד מהאימונים המובנים מוצגים יעדיו מבחינת אורכו ומספר הקלוריות הממוצע שאנחנו צפויים לשרוף במהלכו, וכן רשימה מפורטת של התרגילים הנכללים בו – רשימה מתוכה ניתן להסיר תרגילים, עליהם אתם מעדיפים לוותר באותה פעם.

לצד התכנון המקצועי, יתרונו העיקרי של הכותר על פני אימון אישי עצמאי, הוא בפידבק המצוין שהוא מציע למתאמנים. באמצעות שימוש מתוחכם בשלט של ה-Wii  ובנונצ'קו (המוצמד לירך ברבים מהתרגילים באמצעות רתמת סקוצ' ייעודית הנכללת בחבילת ה-EA Sports Active), מדריכת (או, לבחירתכם – מדריך) הכושר שעל המסך, מזהה ביצוע לא נכון של התרגיל או הפסקה שלו ומגיבה בהתאם. כך, לדוגמה, אם תאטו את קצב הריצה שלכם ותעברו להליכה תקבלו חיווי על המסך ועידוד להגביר את הקצב, ואם תעצרו באמצע תרגיל הכריעות, תעצור גם הדמות שעל המסך, ותמתין עד שתחדשו את התרגיל. נוסף לאלה, מופיעים בכל תרגיל על המסך חיוויים ומדדים רבים נוספים המקלים על המעקב אחר קצב התקדמות התרגיל והאימון כולו. בין אלו תוכלו לראות מד קלוריות ושעון עצר, וחיוויים דוגמת מיקומכם על המסלול בתרגילי הריצה, או עומק הכריעה שלכם בתרגילי כפיפות הברכיים. בסיום כל תרגיל ותרגיל, תקבלו גם חיווי על מספר התרגילים, והזמן הכולל שנותרו לכם עד סיום האימון. בנוסף, יומן חודשי יעקוב אחר מידת ההתמדה וההצלחה שלכם באימונים, וגביעים (trophies) יוענקו לכם על השגת אבני דרך שונות במהלך האימונים, כגון השלמת 100 כפיפות או 25 הקפות של המסלול בריצה או שריפת אלף קלוריות. כאמצעי נוסף לעידוד אורח חיים בריא, הכותר גם מציע לכם למלא סדרת שאלונים על הרגלי האכילה והפעילות הגופנית הכוללת שלכם, ומאפשר לקבוע ולעקוב אחר מטרות אישיות שתגדירו להיקף האימונים או הירידה במשקל.

לצד ההמלצה הברורה שלי על כותר האימון הגופני הזה, יש מקום לציין לגביו שתי הערות. הראשונה נוגעת לגומיית ההתנגדות המצורפת לערכה, ואשר לדעת רבים, ואני ביניהם, הינה חלשה מכדי למלא בהצלחה את תפקידה במסגרת תרגילי השרירים השונים. במקומה, מומלץ שתקנו בעצמכם גומיית התנגדות בחנויות הכושר. גומיה מתאימה, מצאתי לדוגמה במגה ספורט במחיר של כ-50 ש"ח. ההערה השנייה נוגעת לנעליים. בשל אופי התרגילים הכוללים ריצות וקפיצות בעצימות גבוהה, אין להתאמן עם הכותר הזה בלא שאתם נועלים נעלי התעמלות מתאימות, בעדיפות על נעלי ריצה. מאותה סיבה, גם אין לדעתי משמעות אמיתית לעובדה שהכותר תומך ב-balance board של ה-Wii, שכן הוראות ההפעלה של זה, מציינות מפורשות שאין להתאמן עליו עם נעליים או גרביים. מצד שני ההפסד לא גדול כל כך, שכן שישה תרגילים בסך הכל תומכים במכשיר שיווי המשקל הייחודי, ובכולם, לדעתי, הגרסה המתוכננת לשימוש בלא ה-balance board מוצלחת באותה מידה, אם לא יותר.

לפני כשבועיים אגב, יצא לשוק כותר ההמשך של ה-EA Sports Active, המציע סטים שונים של תרגילים לצד תרגילי מתיחות והרפיה שהיו חסרים בכותר המקורי. יחד עם זאת, מאחר והכותר החדש מגיע ללא גומיית ההתנגדות, ובעיקר ללא הרתמה המיוחדת הדרושה לצורך ביצוע התרגילים, ההמלצה שלי היא לקנות את הכותר המקורי.

Read Full Post »

Compatibility

מבחינת יצרניות הקונסולות, תכונת התאימות לאחור (backwards compatibility) – או היכולת לשחק את משחקי הדור הקודם על קונסולה חדשה – היא חרב פיפיות. מצד אחד יש בה כדי להגדיל בצורה משמעותית את היצע המשחקים הזמינים לקונסולה, ולאפשר לשחקני הדור-הקודם לשמר את השקעתם, ומצד שני היא עשויה להיות כרוכה בעלויות חומרה ופיתוח, ולהפריע להתמקדות של היצרניות והשוק בדור החדש וביתרונותיו. וכן, גם אם הן לא מודות בכך, להקשות על המפתחות והיצרניות להשיג רווחים קלים מהוצאה מחודשת של כותרים ישנים.

על רקע זה, אין זה מפתיע במיוחד, שאף שתכונת התאימות לאחור שולבה כבר באמצע שנות ה-80 בקונסולות הדור השלישי דוגמת האטארי 7800, והדגם הראשון (mark III) של ה-Sega Master System, היא לא הפכה מעולם לסטנדרט בתעשייה. נינטנדו, לדוגמה, דאגה לתאימות לאחור בקונסולות הניידות שלה, אולם ויתרה עליה בכל הקונסולות הביתיות שהוציאה חוץ מה-Wii, וגם אטארי וסגה, שהיו הראשונות לאמץ את התכונה, ויתרו עליה בקונסולות המאוחרות יותר שהוציאו. סוני, שסיפקה תאימות לאחור אמיתית ב-PlayStation 2 ובדגמי ההשקה (ה-CECHB01 וה-CECHA01) של ה-PlayStation 3, עברה בשנת 2007 לתאימות חלקית בעזרת תוכנה, והחל בדגמי 2008 זנחה גם אותה, בהחלטה אסטרטגית שהיא "יכולה להרשות לעצמה לוותר עליה".

ובכל זאת, כמעט כל קונסולות הדור הנוכחי יכולות להריץ משחקים מסוימים של הדורות הקודמים, תכונה שכדאי מאד להכיר אם אתם מחפשים להעשיר את ספריית המשחקים שלכם בכותרים מצוינים, שלחלקם אין בכלל מקבילה מודרנית, או שזו מוצעת רק בגרסת הפצה דיגיטלית אותה לא תוכלו להשאיל, למכור או להעביר בעתיד.

PlayStation 3: אלא אם קניתם את הקונסולה שלכם בשנים 2006 או 2007, ככל הנראה המכשיר שלכם אינו מכיל אפשרות כלשהי להריץ את משחקי ה-PlayStation 2. כדי לוודא זאת, אתם יכולים להשוות את מספר הדגם שלכם לטבלה הרשמית שפרסמה סוני. מה שכן תוכלו לעשות בכל הדגמים, הוא לשחק במשחקי קונסולת ה-PlayStation המקורית (המכונה לעיתים גם PSX).

בכל מקרה כדאי לבדוק במאגר המידע של היצרנית, ובעיקר באתר החובבים המוקדש לנושא, האם המשחק שאתם מתכננים לנסות להשיג יפעל על הקונסולה שלכם, ובאיזו איכות. אם המשחק עובד, אגב, כל שתצטרכו הוא להשיג את הדיסקים המקוריים, שכן בניגוד לקונסולות אחרות, התאימות לאחור ב-PlayStation 3, לא דורשת מכם, השחקנים להוריד טלאי-תכנה (patches), או לרכוש אביזרים נלווים. שימו לב שלמרות שמשחקי ה-PlayStation 3 הם, ככלל, ללא נעילת אזורים (כלומר ניתן לשחק על קונסולה אירופאית משחקים מארה"ב ולהיפך), הדבר אינו נכון לגבי התאימות לאחור, ולכן חשוב להקפיד שהדיסקים שאתם מנסים לשחק יהיו מאותו אזור (ארה"ב או אירופה) של הקונסולה.

ההמלצה הברורה שלי לכל מי שרוצה לשחק את משחקי ה-PlayStation 2 המצוינים, היא להשיג את הקונסולה עצמה שעדיין נמכרת, ובמחירים שפויים, גם בארץ. וחוץ מזה, יש סיכוי לא רע שתוכלו לקבל את ה-PlayStation 2 מקרובי משפחה או חברים שהפסיקו לשחק.

Xbox 360: הקונסולה מבית מיקרוסופט מציעה תאימות לחלק ממשחקי ה-Xbox המקורית. תאימות המושגת באמצעות טלאי-תוכנה (patches) שהפיצה היצרנית, ואשר יותקנו אוטומטית על הכונן הקשיח של הקונסולה שלכם, מיד כאשר תכניסו לקונסולת ה-Xbox 360 את דיסק המשחק המקורי.

מיקרוסופט, שעם השקת קונסולת הדור הנוכחי שלה הצהירה כי מטרתה היא "להביא לכך שכל משחק של ה-Xbox יעבוד על ה-Xbox 360", איבדה עניין בפרויקט הסבות התוכנה אחרי שנתיים, ובנובמבר 2007 הפסיקה לעדכן את רשימת המשחקים הנתמכים. רשימה הכוללת באופן רשמי מספר מרשים מאד של משחקים נתמכים, למעלה מחצי מכלל כותרי הקונסולה הקודמת, אולם בפועל מורכבת מהרבה מאד כותרים ירודים ממש (דוגמת משחק הפעולה Crime Life Gang Wars או כותר היריות Chicago Enforcer) וחסרה לא מעט אחרים שזכו לשבחים דוגמת סדרת Madden, או משחק היריות בגוף ראשון Chronicles of Riddick.

בנוסף, כדאי לדעת שההסבה שמציעה מיקרוסופט למשחקים רחוקה מלהבטיח חווית משחק מושלמת כמו במקור. לא מעט מהכותרים הנתמכים, ובהם כותרי הדגל של מיקרוסופט דוגמת halo 2 ו-fable, סובלים מבעיות מהירות או קצב רענון מסך (framerate) נמוך וגמגומים בסאונד ואף "קפיאה" (freeze) של המשחק המחייבים כיבוי והדלקה מחדש של הקונסולה. לרשימה המפורטת של בעיות ידועות במשחקי עבר מומלץ לפנות לערך בוויקיפדיה.

שימו לב שכמו במשחקי ה-Xbox 360 גם במשחקי ה-Xbox המקורית תצטרכו להתאים את האזור אליו מיועד המשחק לקונסולה שלכם. בשל מנגנון נעילת האזורים, אם קניתם קונסולה אירופאית לא תוכלו לשחק בה משחקים מארה"ב ולהיפך (אלא, כמובן, אם יש לכם צ'יפ).

נינטנדו Wii: הקונסולה הביתית היחידה בדור הנוכחי שמספקת תאימות אמיתית לאחור לדור הקודם היא זאת מבית נינטנדו. ה-Wii מציעה אפשרות לשחק בכל כותרי ה-Game Cube, ובעיקרון ללא בעיות מיוחדות. יחד עם זאת, כדי לשחק תצטרכו להשקיע ברכישת ג'ויסטיק וכרטיס זיכרון ייעודיים המותאמים לקונסולה הקודמת. גם ב-Wii, כמו באחיותיה לדור הקונסולות הנוכחי, קיימת נעילת אזורים המחייבת אתכם לוודא שמשחקי העבר שאתם מנסים לשחק מיועדים לאזור (ארה"ב או אירופה) אליו מותאמת הקונסולה שלכם.

מדריך מפורט כיצד (ולמה כדאי) לשחק את משחקי ה-Game Cube על ה-Wii שלכם, תוכלו למצוא כאן.

Read Full Post »

פחות מ-48 שעות אחרי שנינטנדו הפיצה את עדכון מערכת 4.2 ל-Wii, שנועד להשבית את פעולתן של התוכנות הפרטיות (homebrew) על הקונסולה, וקהילת המפתחים העצמאיים מצאה תגובת נגד. פתרון למי שהקונסולה שלו הושבתה עקב העדכון, אמנם אין עדיין (נינטנדו הודיעה מצדה על תוכנית תיקון חינם לנפגעים אולם זאת מוגבלת, בין היתר, למי שלא הפעילו תוכנות פרטיות או שינו את הקונסולה בדרך כלשהי), אולם נכון להיום נמצא מענה למרבית המכשולים האחרים שהציבה הענקית היפנית בפני המפתחים הפרטיים.

מדריך מפורט ועדכני להיום להתקנת והפעלת תוכנות פרטיות על ה-Wii, תוכלו למצוא כאן.

בכל מקרה ההמלצה הברורה של קהילת המפתחים היא להמנע מהתקנת העדכון האחרון ל-Wii, אשר, כך נראה, אינו מוסיף שום פונקציונאליות חדשה לקונסולה ואינו דרוש גם להפעלת משחק כלשהו. מי שרוצה להשתמש בערוץ הקניות של נינטנדו יידרש אמנם לבצע עדכון, אולם גם דרישה זאת ניתן, מסתבר, לעקוף.

Read Full Post »

זהירות עדכון לפניך

SystemUpdate42

אם יש ברשותכם נינטנדו Wii ואתם משתמשים, או שוקלים להשתמש, בתוכנות פרטיות (Homebrew) להרצת משחקים חינמיים, ולהרחבת יכולות הקונסולה (כמו נגינת סרטים, גיבוי המערכת, שימוש ב-cheats או הרצת משחקים מקוריים מאזור גיאוגרפי שונה מזה של הקונסולה שלכם) – כדאי אולי שלא תתחברו עם ה-Wii לאינטרנט בעתיד הקרוב.

במסגרת המאמצים המתמשכים של נינטנדו למשטר ולחסום את פעילות המפתחים העצמאיים, הופץ היום עדכון מערכת (System Update) מספר 4.2, שנועד כל כולו להנחית מכה קשה על תחום ה-Homebrew. לצד חסימת חלק גדול מהאפיקים והאמצעים ששימשו עד היום את הקהילה העצמאית, העדכון החדש גם מוחק מיידית את מרבית התכנים הלא-מורשים המותקנים כבר על הקונסולה, ובהם את "ערוץ התוכנות הפרטיות" (Homebrew Channel), ששימש עד היום כאמצעי העיקרי והנוח ביותר להרצת תוכנות שלא קיבלו את חותם ההכשר של היצרנית היפנית.

כמו בעבר, גם הפעם נוקטת נינטנדו בטקטיקה של דיסאינפורמציה, המלבישה את כוונותיה האמיתיות בכסות ריקה-מתוכן של ניסיון להגן על הצרכן. במסגרת ההודעה המלווה את העדכון נכתב, בין היתר, כי הסרת התכנים הלא מורשים נעשית מכיוון שתכנים אלו "עשויים לפגוע בקונסולה שלכם ו/או לגרום לשיבושים במהלך המשחק". זאת, אף שנכון להיום, לא ידוע על קיומם של סיכונים כאלו באיזה מתוכנות ה-Homebrew הנפוצות, אשר הסיכון בהן מוגבל, לכל היותר, לשלב ההתקנה בלבד (שאז יכולה הפסקת חשמל להביא לשיבוש בהתקנה ולהשבתת המכשיר). למעשה, כפי שמודה נינטנדו עצמה בהודעתה הרשמית, דווקא מחיקת התכנים הגורפת המבוצעת על ידי העדכון החדש, מעמידה את ה-Wii  שלכם בסכנה. כלשון ההודעה הרשמית –  "הסרת תכנים לא מורשים עשויה להוביל להשבתה מיידית או מאוחרת של הקונסולה".

אז מה עושים? בינתיים ההמלצה העיקרית שלי היא להימנע במידת האפשר מחיבור הקונסולה לרשת, וודאי שלא לפעול להתקנת העדכון החדש. זאת – לפחות עד שקהילת המפתחים העצמאיים, שעד כה הוכיחה תושייה עצומה בקרב המוחות נגד היצרנית היפנית – תמצא פתרון או מעקף גם לאיום הנוכחי.

עדכון: אכן הסתבר שהעדכון החדש גורם להשבתת קונסולות, ונינטנדו מיהרה להודיע שתתקן חינם קונסולות כאלו. בתנאי שלא הותקנו עליהן תוכנות פרטיות, מה שהופך כנראה את ההצעה הזאת לריקה מתוכן (שכן ההשבתה, כך נראה, נגרמת רק או בעיקר למי שהיו מותקנות אצלו תוכנות כאלו..)

Read Full Post »

Older Posts »